על אף אירוע השקת הקמפיין אמש של מפלגת ימינה, שהיה צפוי לתת תנופה מסויימת למפלגה, נראה כי הקמפיין של ימינה מאכזב.

על פי סקר שערך מנו גבע עבור חברת החדשות, לו הבחירות היו מתקיימות היום היתה ימינה מקבלת 7 מנדטים .

נזכיר כי בבחירות האחרונות קיבלה ‘איחוד מפלגות הימין’ שכללה את האיחוד הלאומי, הבית היהודי והימין החדש 7 מנדטים, תוצאה שנתפסה כמאכזבת.

הנה המדריך ל’ימינה’, שיעזור למי שאינו דתי לאומי בעצמו להבין את המורכבות של המפלגה, שככל הנראה עומדת בעוכרה.

הציבור הדתי לאומי מורכב ממספר תתי-ציבור שונים, כשהבדלים אידאולוגיים מבדילים ביניהם.

אחד מהם הוא תת הציבור החרדל”י אותו מוביל בצלאל סמוטריץ. דגלו העיקרי הוא המלחמה על שלמות הארץ, ובימים אלו הנושאים העיקריים שמעסיקים אותו הם מימוש ההזדמנות להחיל ריבונות, תוך מלחמת חורמה ברעיון המדינה הפלסטינית. מפלגת הבית של החלק הזה בציונות הדתית היא האיחוד הלאומי. גיאוגרפית מקובל לראות את מרכז הכובד שלו ביישובי יו”ש, ובפרט בבית אל, אלון מורה ועוד.

השר בצלאל סמוטריץ’. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תת-ציבור חרדל”י נוסף הוא הציבור שעמד מאחורי מפלגת ‘נעם’ בבחירות הקודמות. הדגל העיקרי אותו נושא הציבור הזה הוא המלחמה על זהותה היהודית של המדינה, כנגד תהליכי פירוק הזהות שמובילים ארגוני הקרן החדשה, כפי שבא לידי ביטוי בימים האחרונים בעניין האיסור על העמדת דוכני תפילין בתל אביב, וכן בתחבורה הציבורית בשבת, בהתחזקות תפיסות הלהט”ב ועוד. לציבור הזה אין כיום מפלגה שמייצגת אותו. רובו היה מזדהה בקלות עם הרב רפי פרץ וסמוטריץ’ – אם בחירה בהם לא היתה מחזקת גם את נפתלי בנט ואיילת שקד. מקובל לכנות את הציבור הזה ‘הקו’, ומוביל אותו הרב צבי טאו. בבחירות הקרובות חברי הציבור הזה יתפצלו בין ימינה, המפלגות החרדיות, ו’עוצמה’.

הרב צבי טאו. צילום: אילת כהנא

עוד תת-ציבור חרד”לי הוא הציבור שמאחורי מפלגת עוצמה יהודית. הנושא העיקרי שחשוב לחברי הציבור הזה הוא הדגל הלאומי שיהיו שיכנו אותו ‘לאומני’, מבית מדרשו של הרב כהנא. חברי ‘עוצמה’ נלחמים בהתבוללות ובמה שהם רואים כרפיסות מדינית ובטחונית של ממשלת ישראל כיום. מרכז הכוח של המפלגה הוא ביישובים כמו חברון, יצהר, וכן בגבעות ברחבי יו”ש. נראה כי מפלגת ‘עוצמה’ מצליחה להביא גם קהלים מסורתיים בפריפריה שמזדהים עם הדגל הימני קיצוני שנושאת המפלגה. למרות זאת, מפלגת עצמה יהודית קיבלה בבחירות האחרונות כ-80,000 קולות, במה שנראה כמיצוי מלא של פוטנציאל המצביעים שלה. בבחירות הקרובות צפויה עוצמה להיחלש, בעקבות האכזבה בסיבוב הקודם.

עו”ד איתמר בן גביר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ב’קצה השמאלי’ של הציונות הדתית נמצא הציבור הדתי ליברלי, או בכינוי המקובל לאחרונה ‘דתיי הרצף’. מדובר בדתיים ‘רכים’ יותר, שהקפדתם על ההלכה פחותה עד מסורתית. המתינות של הציבור הזה מביאה רבים ממנו להתנגד נחרצות ל’משיחיות’ שהם מאשימים בה את איתמר בן גביר, ואף את בצלאל סמוטריץ’ והרב רפי פרץ. המרכז הגיאוגפי של הדתיים הליברלים נמצא בפתח תקוה ובגבעת שמואל. את הציבור הדתי ליברלי ייצגה בבחירות מועד א’ מפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, אך כזכור אלפים בודדים של קולות הפרידו בינה ובין אחוז החסימה, ורק מועדים ב’ ו-ג’ הצילו את בנט, שקד ומתן כהנא מצפיה בכנסת דרך ערוץ 99.

ואם כל זה לא מספיק, ישנו ציבור גדול שנמצא ‘בין לבין’. יהיו שיגידו שהוא הקרוב ביותר לסיסמה הציונית דתית הידועה ‘ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל’, אחרים יסבירו שהוא פשוט – פרווה. הציבור הזה מטבעו פחות מוגדר, ובכל זאת אפשר להצביע על ‘הבית היהודי’ כמפלגת הבית שלו. סקירה קלה של ראשי המפלגה מראה את האופי של הציבור הזה: מהרב דניאל הרשקוביץ, דרך בנט, ועד לרב רפי פרץ.

שקד ובנט. צילום: פלאש 90

והנה השאלה שהציבור הדתי לאומי מחפש לה תשובה שוב ושוב, ללא הצלחה עד כה: מהו ההרכב הפוליטי הנכון לייצוג של חלקים רבים כל כך, שבין חלקם אף פעורה תהום אידאולוגית.

הסאגה של הרכבת ‘ימינה’ מייצגת יותר מכל את המבוכה בציבור הדתי לאומי, והיא עדיין מורגשת כפצע מדמם שגורם לכעס רב בקרב חלקים שונים בציונות הדתית.

כזכור, הסכם בזק שחתם הרב רפי פרץ (הבית היהודי) עם איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) נועד להביא את בצלאל סמוטריץ (האיחוד הלאומי) למו”מ עם שתי המפלגות כשהוא בעמדת נחיתות. בשלב זה רווחה בציבור הדתי ההנחה כי הריצה תהיה בשני ראשים: חרדל”י וליברלי. סמוטריץ אכן ויתר על כבודו וחתם הסכם עם פרץ – אך ברגע האחרון חזר בו והתחבר דוקא לבנט ושקד (הימין החדש). בכך טרף סמוטריץ את הקלפים, שכן תרחיש שתי המפלגות, חרד”לית וליברלית, הפך למסוכן מאוד עבור הצד החרד”לי. לחץ שהפעיל ראש הממשלה וכן רבים בציבור הדתי גרם לרב פרץ לנטוש את האיחוד עם בן גביר – אותו סרב בנט לקבל למפלגת איחוד גדולה – ולהתחבר למפלגה שהפכה ל’ימינה’. הרגעים הללוו, בהם ראשי המפלגות מתרוצצים מחדר לחדר בדקות האחרונות שנותרו לפני הגשת הרשימות ותוך כדי ריצה מוחקים ציוצים שהעלו רק רגע אחד קודם לכן – יישארו כצלקת מכוערת בפרצופה של ‘ימינה’ ושל הציבור הדתי לאומי בכלל. התוצאה הסופית – מפלגת הציונות הדתית מבנט ועד סמוטריץ כשבן גביר בחוץ – נתפסת בקרב חלקים רבים בציונות הדתית כבגידה כלפי הציבור שמאחורי עוצמה יהודית.

בדקה ה-90. בנט

אז מה עכשיו?

מפלגת עוצמה יהודית מקבלת בסקר 2.2 אחוזים ורחוקה מאוד מאחוז החסימה, מה שמותיר את מפלגת ימינה כתקוה היחידה של הציונות הדתית. ובכל זאת – ימינה לא מספקת בינתיים את הסחורה.

הקשבה לקולות מהציבור הדתי לאומי ברשתות החברתיות מראה כי מורגשת מבוכה, כאשר עוצמה יהודית נתפסת כאפשרות לא ריאלית, וימינה שעדיין מורכבת מרסיסי שלשה מפלגות שונות צפויה לדעת רבים בציבור להתפורר שוב לאחר הבחירות ולא נתפסת כאפשרות אמינה. רבים מזכירים את ה’בגידה’ של בנט ושקד שבבחירות מועד א’ עזבו את מפלגת הבית היהודי במה שנתפס כנטישת הספינה ברגעיה הקשים.

מטה דתי לאומי שמפעילה יהדות התורה פרסם היום סרטון ממועד א’, בו קרא סמוטריץ – אז מתחרה פוליטי לבנט ושקד והיום שותפם להנהגת ימינה – שלא לסמוך על בנט.

מאידך, הליכוד ואף כחול לבן מזהות את החלק הליברלי בציונות הדתית כמטרה קלה, שכן רבים בחלק הזה מתקשים להצביע למפלגה שכוללת את סמוטריץ והרב פרץ.

בשורש העניין, הגורם שעומד לרועץ למפלגת ימינה הוא הרבגוניות שלה. המפלגה מנסה להציג את המציאות בה היא כוללת את סמוטריץ והרב פרץ החרד”ליים מצד אחד ואת בנט ושקד הליברליים מצד שני כאחדות רחבה, אך נראה שזה לא משכנע את הציבור, כפי שקרה בבחירות מועד ב’. רבים בציבור החרד”לי מתנערים מהמפלגה כדי לא לחזק את בנט ושקד, ומחפשים את דרכם בין יהדות התורה, ש”ס ועוצמה. דתיים ליברליים רבים מסרבים להצביע לסמוטריץ ופרץ ועוברים לליכוד, ואפילו לכחול לבן.

שקד וסמוטריץ. צילום: פלאש 90

במידה ובבחירות הקרובות ‘ימינה’ תיכשל שוב, כפי שבינתיים נראה, הציונות הדתית תהיה חייבת לחשב מחדש את דרכה.

אפשרות אחת שתעמוד בפניה היא איחוד מלא ואמיתי של הציבור למפלגה אחת. במצב כזה, תתי הציבור שמרכיבים את הציונות הדתית יוכלו לבוא לידי ביטוי לפי משקלם היחסי בשיטת הפריימריז. הסכנה הגדולה שתמשיך לרחף היא שעדיין הקצוות הרחוקים יסרבו להתחבר, ולתמוך, למעשה, ביריביהם האידאולוגיים.

אפשרות שניה היא חזרה למודל שבו רצה הציונות הדתית במועד א’, וגם עד לסיבוב הפרסה במועד ג’: שני ראשים פוליטיים, שיהוו למעשה שני ציבורים – דתי-ליברלי, וחרדל”י. בתרחיש כזה יהיו חייבים הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עצמה יהודית ונעם להתפרק, ולבנות את עצמם מחדש כמפלגה דתית אחת.


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.