הילד שמצא את האבן. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

כשטייל איתמר ברנע בן ה-8 (היום בן 10), תושב קיבוץ מלכיה ואוהב ארכיאולוגיה, באזור שבין תל קדש לנחל דישון, מצא חלוק נחל שצורתו יוצאת דופן. איתמר הניח אותו בקופסה ושכח ממנו.
לפני כחודש, בעת שאימו של איתמר, רעות, ערכה סדר בבית, היא זיהתה את החפץ המעניין והציגה אותו לארכיאולוגית ד"ר רנטה רוזנטל-הגינבוטום. היא העבירה את הממצא לזיהוי ברשות העתיקות ולאחר בדיקה חלוק הנחל  התגלה כפסלון פריון עתיק ונדיר.

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

 

ברנע העביר את הממצא שגילו מוערך ב-11,500 שנה לידי אוצרות המדינה, ורשות העתיקות העניקה לו תעודה על אזרחותו הטובה. ככל הידוע, ישנם רק שני פסלונים דומים מוכרים בארץ.

לדברי ד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "הופתענו כשהוצגה לנו צלמית נדירה, מעין פסלון -ככל הנראה השלישי מסוגו המוכר בארץ, ובן כ-11,500 שנה. הפסלון, שבמבט ראשון קשה להבחין שטופל בידי אדם. מידות החלוק הן 37X 25X 23 מילימטרים. הוא מייצג דמות של אישה בהריון, ונעשה באמצעות שפשוף וחריטות על שטח חלוק הנחל. הראש המעוגל נבדל מהגוף על ידי חריטה, וגם ציון הרגליים נעשה על ידי חריטות. שתי צלמיות דומות (אך לא זהות לגמרי) נמצאו באתרי נחל אורן שבכרמל וסלביה שבבקעת הירדן. אתרים אלה מתוארכים לתחילת התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית כ-11,000 שנה לפני זמננו".

לדברי מילבסקי, "לצערנו אנחנו לא יודעים מה ההקשר הארכיאולוגי של הצלמית שנמצאה בגליל העליון, אבל לפי המחקר, צלמיות אלו היו סמל לפיריון אנושי, ויש חוקרים שרואים בהן את "האלה האם". ייתכן שהפסלון שימש כקמע. מדובר בתקופה שבמהלכה במזרח הקרוב ובדרום הלבנט בני אדם עברו ליישובי קבע, עסקו בחקלאות והתחילו לביית בעלי חיים. בתקופה זו, נושא הפוריות בחברה האנושית היה חשוב מאוד".

מילבסקי מוסיף, "משפחת ברנע והילד איתמר הפגינו אזרחות טובה במסירת הצלמית לאוצרות המדינה. נראה שלאיתמר יש עתיד מבטיח בחקר הטבע וההיסטוריה של התרבויות הקדומות בארץ ובאזור". מילבסקי ביקש להזכיר לציבור: "ברגע שנמצא ממצא במהלך טיול, חשוב לדווח לרשות העתיקות על מקום הימצאו, זאת על מנת שהארכיאולוגים יוכלו להפיק את מירב המידע מהשטח בעת הגילוי".

הילד שמצא את האבן. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות


אפרת שער

אפרת שער