בפתח דבריו ציין אדלשטיין את הניסיונות ההיסטוריים לכונן בארץ ישראל מדינה יהודית ריבונית והזכיר כי הם נכשלו בגלל מלחמת אחים. "אזרחי ישראל רוצים אחדות" אמר אדלשטיין, " אזרחי ישראל רוצים שהבית הזה ישקף את המכנה המשותף ביניהם.  הם רוצים שנמצא את הדרך לשלב בין סדרי העדיפויות השונים שלהם. הם רוצים שכאן, דווקא כאן, יד מושטת תמיד תמצא יד אחות.

אחדות לאומית היא משימה קשה. נכשלנו בה כבר פעמיים בהיסטוריה. לפעמים נראה שלהשיג אותה מורכב כמו להזיז הרים. זו משימה קשה במיוחד כי אין אחדות בכאילו. אין אחדות שכוללת פסילות, אחדות עם החלק הזה אבל לא עם האחר. או שמזיזים את ההר הזה, או שלא.

לצערי לאחרונה אני שומע רבים שרוממות האחדות בגרונם, אבל בידיהם הם מסמנים: מי כן חלק, ומי לא. מי לנו, ומי לצרינו. אני אומר באופן חד-משמעי: אחדות שמשולבת בפסילות של מגזרים בישראל, אחדות שמעורבבת בה השחרה של ציבורים שלמים, לעולם לא תהיה אחדות אמיתית. דרושה לנו אחדות שמושיבה אל שולחן אחד את כל מי שמאמין במדינת ישראל – היהודית והדמוקרטית.

אדלשטיין התייחס לאפשרות של מערכת בחירות שלישית ואמר: "הכנסת הזו היא פריו של אירוע שמעולם לא התרחש בישראל: בחירות חוזרות בתוך כמה חודשים. אזרחי ישראל לא יסלחו לנו אם נדרדר אל תהום של מערכת בחירות נוספת. בל נשלה את עצמנו שנוכל לגלגל את האשמה בכך איש על רעהו, כולנו נישא בה."

אדלשטיין פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחבר הכנסת בני גנץ ואמר: "עוד לא מאוחר. לשכתי מטרים ספורים מכאן  עומדת לרשותכם, עוד היום. שבו, שוחחו, אל תותירו  אבן על אבן עד שתמצאו את נוסחת הפתרון.  אפשר לגשר על הפערים. אפשר לאחות את הקרעים. בוודאי שאפשר להגיע לאחדות.