הדור שזכה לחיות ולחוות את תקופת ששת הימים זוכר תקופה זו כאירוע המכונן והמעצב  בחייו. היה זה אירוע בסדר גודל היסטורי, שמתרחש אחת לאלפי שנים. המעבר הפתאומי ממצב של איום קיומי על מדינה זעירה לניצחון היסטורי שהכפיל את שטח מדינת ישראל פי ארבעה והחזיר את העם היהודי למולדתו ולשורשי זהותו היה  – ועד היום –  בלתי נתפס. כיום, למי שתפילה בכותל או במערת המכפלה, טיול בגולן או בגוש עציון, נסיעה לצפון דרך השומרון והבקעה או נסיעה מירושלים לאילת דרך עין גדי הינם מהלכי חיים שגרתיים קשה להסביר כיצד חיינו כשאר כל אלו היו חזון דמיוני  ולא יאמן.

שר הביטחון משה דיין, האלוף עוזי נרקיס והאלוף רחבעם זאבי (גנדי) בכניסה למערת המכפלה ב-8.6.67. משה מילנר
שר הביטחון משה דיין, האלוף עוזי נרקיס והאלוף רחבעם זאבי (גנדי) בכניסה למערת המכפלה ב-8.6.67. משה מילנר

 

אך למרות הניצחון הניסי, מדינת ישראל לא התעלתה למימד ההיסטורי הראוי לגודל השעה. פרט לסיפוח ירושלים, ממשלות ישראל היססו וגמגמו, נמנעו המלטה ומהובלת תהליך ריבונות מושכל, ויצר בשטח ריק שנותר פתוח ליוזמה של גורמים עוינים. המקום הקדוש ביותר לעם יהודי נמסר לשליטת גוף איסלמי עוין. ארגוני הטרור ותנועות ערביות לאומניות, שהיו בהלם מהתבוסה שספגו, התאוששו, תפחו והתנפחו, החלו בפעילות בזירת הטרור ובזירת ההסברה הבינלאומית, והפכו לגורם בעל משקל מכריע. בסיוע הון עתק מממשלות וקרנות עוינות הם השתלטו על תחומים בעלי השפעה רבה ברחבי העולם, הם מובילים בקמפוסים ובעולם האקדמי, בתקשורת ובאמנות, בספרות ובקולנוע; לתהליך זה השפעה רבה גם בארץ, בחוגים שונים, במערכו המשפט והאקדמיה ועוד, והתוצאות בשטח הן ניכרות וקשות.

מי שעומד זה יובל שנים מול מגמות אלו היא תנועת ההתנחלות. אמנם מקובל בציבור שהמונח העדיף והראוי יותר הוא "התיישבות"; אך לאמיתו של דבר, המושג "התנחלות" הוא הרבה יותר משמעותי, ומבטא חיבור לנחלה שלנו, נחלת אבות. בתורה נאמר לעם ישראל "והתנחלתם את הארץ… למטות אבותיכם תתנחלו" (במדבר לג). לעומת זאת, המושג "התיישבות" מציין היאחזות והשתרשות באדמה, לא דוקא במקום השייך למשפחתם או לעמם של המתיישבים, הוא פותח פתח להתייחסות למתיישבים כאל "קולוניאליסטים". התנועה הציונית הדגישה כיעד את מפעל ההתנחלות והגדירה את עצמה כתנועה מתנחלת. רחובות בערים ברחבי הארץ נקראים "רחוב המתנחלים", ובערך "התנחלות" בויקיפדיה מופיעה הזמנה ל"חג ההתנחלות" בקיבוץ חורשים. (אגב, לגבי  סדרי הסעה מפנה ההזמנה ל"על המשמר" – העיתון של תנועת השמאל מפ"ם).  כבוד הוא להשתייך לציבור שהרים את דגל ההתנחלות בארץ ישראל.

 

מערת המכפלה בחברון 1967. צילום: ארכיון המדינה

 

מיד לאחר מלחמת ששת הימים החלה תנועת השיבה לחבלי המולדת. יחידים, גרעינים, קבוצות ותנועות חשו את משק כנפי ההיסטוריה ונחלצו לבנות את המסד למפעל ההתנחלות. גם מול אתגרים קשים, מכשולים מדיניים וביטחוניים, קרבנות וקשיים, הם לא נרתעו, ותקעו יתד בסלעי ההר. היתדות הפכו לישובים וקהילות, ערים ומושבות, המתפרסות היום, ב"ה, במרחבי יהודה ושומרון – מהרי צפון השומרון ועד דרום הר חברון, ממערב בנימין ועד בקעת הירדן, משפלת יהודה ועד פאתי המדבר. זו היא חגורת המגן ההיסטורית, הרוחנית, הערכית והביטחונית של מדינת ישראל.

תנועת ההתנחלות הצילה ומצילה את מדינת ישראל מנסיגה ומקריסה ביטחונית וערכית מוחלטת. אמנם לצערנו הן בסיני והן בגוש קטיף הנסיגה ניצחה את ההתיישבות, והם הפכו למעוזי טרור;  אך הנוכחות הישראלית והיהודית על גב ההר שכנעה גם את גורמי השמאל וגם את המערכת הבינלאומית ש"גושי ההתיישבות" הן עובדה בלתי הפיכה. עובדות אלו, שבע"ה ילכו ויגדלו, והעמקת האחיזה בכל אזורי יהודה שומרון וירושלים, עשויות לעמוד מול גל העוינות הבינלאומי ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל. כמובן שבכך אין די, ויש להילחם בזירת התודעה וההסברה, והמאבק כבר החל בעוצמה.

מערכת המכפלה 2014. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מערכת המכפלה 2014. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

גרעין "מתנחלי חברון" הציב אתגר מיוחד בפני הממשלה והעם. זו אינה התיישבות על גבעה ריקה אלא בליבה של עיר ובה אוכלוסיה ערבית גדולה. ארגוני השמאל ששים להציג את היהודים כפולשים שבאו להפר את שלוותה של אוכלוסיה שלווה ושקטה. בדרך זו הולכים ארגוני התעמולה העוינת, הן הישראלים והן הזרים.

אך מבט נוסף – ולו חטוף – מעבר למעטה השטחי יחשוף את האמת, ההיגיון והצדק המוביל את תהליך חידוש היישוב היהודי בחברון. מבט כזה יגלה שחברון היא העיר העברית הראשונה, יסוד הזהות היהודית והישראלית, הבסיס לקיום הפיסי והערכי של עם ישראל. קברי האבות בחברון אינם קברים דוממים השייכים לעבר; אלו שרשים חיים, המצמיחים את דור ההמשך ודורות העתיד. לעם ללא זהות, ללא טעם ומשמעות לחייו, המנותק משורשיו וייעודו ההיסטורי, אין סיכוי לשרוד, ודאי באזור כמו המזרח התיכון, אזור רווי אתגרים הדורש משאבי רוח ואנרגיה מיוחדים.  מעבר לכך – חברון היא נקודת המבחן של יכולת מדינת ישראל והאנושות התרבותית להתמודד מול הטרור הערבי. טרור זה חולל את הטבח המזוויע בקהילת חברון העתיקה כבר ב 1929. מסירת העיר לידיו עלולה הייתה להוות פרס, אות ניצחון, ועידוד להמשיך במעשים דוגמת פרעות תרפ"ט.

תודה לאל, כל ממשלות ישראל הבינו את חשיבות ומשמעות השיבה לחברון ונטלו בה חלק. כעת, בשנת היובל לשחרור, הגיעה העת להפסיק את איסור הבניה ואת האפליה הגזענית נגד העם היהודי בחברון. הגיע הזמן לאפשר בניה והתפתחות לקהילה היהודית בעיר, ולהודיע לכל העולם כי שבו בנים לגבולם – מאז ולתמיד.

 

הכותב הוא נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון.




20 News

20 News