חברים וחברות יקרות ויקרים.
טובישבט הערב…

טו בשבט הגיע, חג לאילנות. תצאו החוצה, הנה האילנות מלבלבים, השמיים בהירים, הכל פורח, הפירות תכף יאספו..

אז.. זהו שלא.. ממש לא. כנסו נא הביתה, כי אנחנו ממש באמצע החורף, עמוק בתוך שמיכת הפוך.

אז רגע, מדוע אנו חוגגים את ה'חג לאילנות', אם הם עדיין לגמרי בשלכת?
אפילו בשקדיה הפורחת.. אלו רק פרחים שקודמים לפרי. השקדיה שוקדת וממהרת לפרוח אך אין שום פרי בחוץ..

[אגב, אולי זו הסיבה שפעם היו אוכלים בעיקר פירות יבשים- כיון שפירות טריים ועסיסיים, ומערכות קירור משוכללות, כמו היום, לא היו בנמצא.. ]

אגב, טובישבט, זהו בכלל חג שהוכנס למערכת החגים לפני כחמש מאות שנה, על ידי חכמי המקובלים פה בארץ ישראל.
'חכמי הסוד', חשו שיש ביום זה משהו.. סוג של 'הארה ארץ ישראלית' שיש לחגוג..
מה הם ראו?

חכמינו אומרים שביום טו' בשבט 'השרף עולה באילן'.
כלומר, התהליך הפנימי של הצמחת העלים והפירות בעץ, מתחיל ביום זה.

נעבור רגע אלינו. כשאנו רואים אדם שפורח ומצליח, כמו 'מטאור', שכלכך הולך לו..
לרוב איננו רואים את השעות הרבות בהן הוא עמל והשקיע, התמיד והכין..
שעות אלו, נסתרות הן, כשרף העולה בעצים.

כמו האילן, הלוקח את מי הגשמים של החורף, את השפע שמגיע אליו מן האדמה, ומתחיל לעשות עם זה עבודה פנימית, החל מיום טו' בשבט.
אדם שמכוון להצמיח את פנימיותו, שמשקיע בלהיות אדם איכותי, פנימי, מעשי.. הוא בעצם עובד על אישיותו בפנים.
'הפירות'- המעשים הנגלים לעינינו, הנם רק חלק מזערי מהתהליך האמיתי שהוא עובר.

ארץ ישראל ופירותיה מלמדים אותנו, שככל שנעמיק יותר ויותר את עשייתנו 'הסודית', הפנימית,
כך העץ, שזה אנחנו, 'כי האדם עץ השדה', יפריח יותר ויותר מעשים ותוצאות.

רק אנחנו נוכל לומר מתי התחיל כל התהליך העצום הזה, איך הכל כלכך פורח..
ונדע על עצמינו, שזה הגיע בזכות ההחלטה של ההתחלה, היציאה לדרך, העמל, ׳השרף׳ הזה שמתחיל להניע בנו את הגלגלים.

מברך אותנו, בטו בשבט מלא בצמיחה פנימית.
אסף אולשיצקי.

אלדר ממן

אלדר ממן



:עוד באותו נושא