המשורר פרופ' טוביה ריבנר, ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ וחתן פרס ישראל לשירה עברית בשנת 2008 (תשס"ח), התייחס השבוע למציאות הישראלית המורכבת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשירי המחאה שלו.

בראיון שהעניק לאתר 'האשטאז ניוז', התיייחס ריבנר בן ה-91 – איש שמאל על פי רוב בדעותיו – לשיר המחאה האחרון שפרסם – 'אין מצב' – וכינה את החיים המשותפים שלנו כאן עם הערבים כ"מצב בלתי נסבל".

בין היתר אמר, ”ערביי ישראל בחלקם הם אנשים טובים וחלקם פראיים. אין לנו ולהם שום עתיד משותף, אומרים כל הזמן הכיבוש, הכיבוש, אני לא מאמין שהכיבוש אשם בכל. כשהגעתי לארץ ב-1941 לא היה כיבוש, נסענו מים המלח לירושלים, זרקו אבנים על האוטובוס שלנו, ברור לי שהם לא רוצים אותנו פה בכלל, אבל אנחנו צריכים להיות פה, זהו הפרדוקס בקיום שלנו. הארץ הזאת הצילה את חיי, שום ארץ אחרת לא הייתה עושה זאת".

במהלך הראיון חשף ריבנר כי לפני שנים הייתה לו הזדמנות לחיות בנוחות בברלין, אולם הוא ויתר ואינו מצטער על כך.

ריבנר, איש קיבוץ מרחביה, עלה לארץ בגפו ב-1941. הוריו, אחותו וסביו נספו בשואה.

לינור בר-אל

לינור בר-אל