18:39 23/11/2017
דף הבית > מורשת > חרדים ליום העצמאות

חרדים ליום העצמאות

הגיע הזמן שהחרדים יודו, חייבים להגיד תודה למדינה

לפני כשש שנים עברנו לגור מול בניין העיריה,זה היה  יום העצמאות ה- 62 של מדינת ישראל. יאיר בני הבכור היה  בשנתו הראשונה בתלמוד תורה, בית ספר פרטי שפועל גם ביום העצמאות. שנה ראשונה ואני לא רוצה לעשות בעיות אז החלטתי לשלוח אותו ללימודים. שבע וחצי בבוקר אני עומדת איתו ברחבה של העיריה ומחכים להסעה. ילד בן 3.5 תמים וטהור שואל אותי למה רחבת העיריה מקושטת בדגלים, ואני אימו מתלבטת מה לענות, מצד אחד אני חרדית ושולחות למוסדות חרדים. מצד שני אני אחת שבועטת במוסכמות ובוחרת באמת. אז הסברתי לו שהיום חוגגים יומולדת למדינה. מאז אני משתדלת ללמד אותו על כל מנהיג שאנחנו עוברים ברחוב על שמו, אני משתדלת ללמד אותו את הדברים הטובים שהוא הועיל למדינה וגם את הדברים הרעים זה חלק מהלמידה.

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

נזכרתי בשיעורי יהדות והשקפה בתיכון, שהסבירו לנו כמה הציונות זה דבר רע והמדינה לא מייצגת אותנו. היום זה מזכיר לי את הסיפור עם הגנרל הזקן עטור השבחים שהביאו אותו למלחמה. הוא הגיע עם פרשים, חרבות וניסה להסביר את תורת הלחימה לחיילים הצעירים והם צוחקים, העולם השתנה ככה כבר לא נלחמים.

בשנות הקמת המדינה התנהלה מלחמה על הדת. צעירים רבים עזבו את היהדות בשביל הציונות. מאז עברו הרבה מים בירדן ותנאי המלחמה השתנו. הציונות כבר לא מעבירה מהדת ואין שום בעיה להיות גם חרדי וגם ציוני.
הציונות עשתה דברים טובים. בזכותה סבא שלי עלה לארץ וניצל מהשואה, היא הקימה לנו את המדינה שאנחנו יכולים לחיות בה חיים יהודיים בלי פחד, בלי שיצעקו עלינו ברחובות ז'יד, בלי לפחד שהשכנים שלנו יקומו להרוג אותנו.
נכון, לא הכל נפלא במדינה. ראשי המדינה והציונות ניסו ומנסים למחוק כל סממן יהודי ודתי. הם הקימו פה מדינה חילונית וסוציאליסטית שמדירה את כל אלה שחושבים אחרת מהם. גם היום יש שחיתות בכל פינה, פוליטיקה מלוכלכת, מערכת משפט מסואבת, עיתונות שמכירה רק צד אחד של המפה, גזענות, הדרה ואפליה על בסיס עדתי או דתי. אבל יש לנו צבא יהודי ששומר עלינו, אנחנו יכולים להסתובב ברחובות בלי פחד, אנחנו יכולים לשמור תורה ומצוות בלי לחץ. הגיע הזמן שהחרדים יודו, חייבים להגיד תודה למדינה.

נכון, אני לא תולה דגל, לא כי אני מפחדת מהפגנות מתחת לבית. החרדים בבני ברק כבר מזמן לא נלחמים. המדינה עדין לא מראה סימנים של אהבה אלי כחרדית, בעיתונות אנחנו מוצגים כעלוקות ומוצצי דם, פוליטיקאים רוכבים עלינו כל הדרך לכנסת, בפייסבוק ובטוקבקים אנשים מאחלים למותנו. בצבא, שכשכבר סופסוף החלו תהליכים של שינוי בחברה החרדית, וגברים מתגיסים, הם מצרים את צעדיהם, מכריחים אותם לגלח את זקנם, לשמוע שירת נשים.
אבל למרות כל זה, אני חרדית ציונית גאה!

בתיה לזר

בתיה לזר

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הרמבם - פרק 343

הרמב"ם היומי – הלכות תשובה, פרק ב'

איך חוזרים בתשובה? ישי לפידות מסביר