ח"כ יואב קיש. צילום: פלאש 90
ח"כ יואב קיש. צילום: פלאש 90

 

ועדת הכנסת קיימה הבוקר (ד') דיון נוסף בהוספת סעיף לכללי האתיקה של חברי הכנסת, המבקש לאסור על חברי הכנסת לנסוע לחו"ל במימון ארגונים שעושים דה לגיטימציה למדינת ישראל. הדיון הראשון בנושא נערך במאי 2017, אז ביקש יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש לאסור על מימון נסיעת חבר כנסת על ידי כל ארגון שפועל או קורא לשלילת קיומה של מדינת ישראל, תומך בטרור, בחרם על מדינת ישראל, תוצרתה ומוסדותיה, מכחיש שואה או פועל להעמדה לדין בינלאומי של אזרחים ישראלים בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם.

בדיון היום הוצג נוסח אחר לתיקון, שנסמך על רשימה שפרסם לאחרונה המשרד לעניינים אסטרטגיים הכוללת כ-20 ארגוני חרם שפעיליהם לא יורשו להיכנס למדינת ישראל, זאת במסגרת תיקון לחוק הכניסה לישראל המעניק לשר הפנים שיקול דעת בנושא . לדברי ח"כ קיש הרשימה נותנת מענה לבעיה שהוצגה בדיון הקודם, לפיה לוועדת האתיקה של הכנסת אין את הכלים לבחון איזה ארגון הוא לגיטימי ואיזה לא. בראשית הדיון אמר כי "תאטרון אבסורד כזה לא נוכל לאפשר שיהיה. לא יתכן שארגון שפעיליו נאסרים על פי חוק להיכנס לישראל כי פעילותו פוגעת במדינה יוכל להזמין חברי כנסת מהבית הזה להגיע אליו. הם רוצים לפגוע במדינת ישראל ובציונות ומשתמשים בנו ככלי וכחותמת לפעילותם". עוד הוסיף כי "חבר כנסת שירצה בכל זאת לנסוע על חשבונו יהיה רשאי לעשות זאת, אנחנו מדברים על מימון".

"גזענות צרופה". ח"כ אחמד טיבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"גזענות צרופה". ח"כ אחמד טיבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 

יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ יצחק וקנין טען כי ועדת האתיקה מעולם לא בדקה את תוכן הנסיעה והדברים שנעשים בחו"ל. לדבריו "זה לא תפקידה. אנחנו בודקים שאין ניגוד עניינים ואין טובות הנאה. אם תהיה רשימה כזאת של ארגונים אסורים היא צריכה להגיע מלמעלה, מהממשלה".

ח"כ רוברט אילטוב אמר כי מדובר בתיקון נכון שמאזן בין חופש התנועה והביטוי של חברי הכנסת וחסינותם לבין פעילות נגד מדינת ישראל ותמיכה בארגונים שפועלים נגדה. לדבריו "אנחנו נבחרנו כדי לייבש את אויביה של מדינת ישראל ואת זה נעשה. השקר הגדול שמפיצים בעולם ארגוני ה-BDS זה טרור מדיני לכל דבר והם מצרפים אליהם תמיכה של חברי כנסת. הכנסת צריכה לתת על זה את הדעת". ח"כ בני בגין הביע גם הוא תמיכה במהות התיקון אך הציע לעדן את הנוסח ולשנות את ברירת המחדל, כך שלוועדת האתיקה תינתן הסמכות שלא לאשר מימון נסיעה על ידי ארגון שקורא לחרם על ישראל.

הפגנה של תומכי BDS. צילום: פלאש 90
הפגנה של תומכי BDS באירופה. צילום: פלאש 90

 

מנגד אמר ח"כ אחמד טיבי כי "בכנסת הזו ישנו מאמץ מתמשך להצר את צעדיהם של חברי הכנסת הערבים ולפגוע בפעילותם. הממשלה, שאני מתנגד למדיניותה כחבר אופוזיציה, היא שתקבע אילו ארגונים יוכלו לממן את נסיעתי? ועדת האתיקה תהפוך לוועדה מקרטיסטית. אני נגד הכיבוש, אני חושב שצריך לרסק את ההתנחלויות ואני בעד החרם. זו עמדתי פוליטית. כשנסעתי לכינוס של אחד מאותם ארגונים ההרצאה שלי דיברה בכלל על עזרה לילדים פלסטינים נכים. זה מפריע לכם? כשדיברתי באוניברסיטה בניו יורק אמרתי דברים קשים בהרבה, אז אולי תמנעו ממני לנסוע בכלל? זה הזמן לבלום את המדרון הזה שבסופו יהיו שני סוגי חברי כנסת – חברי כנסת יהודים עם חסינות וחברי כנסת ערבים, עם פחות חסינות". ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי "כל העיסוק הזה בעניין החרם גורם לנזק למעמדה של מדינת שישראל. אנחנו לא זקוקים לכל התיקונים האלה ולערבב טרור עם חרם זה חוסר אחריות, ניהול אסטרטגי גרוע למדינת ישראל".

עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח אמרה כי נוח לשים את הרשימה שהפיץ המשרד לעניינים אסטרטגיים כעוגן לקידום, אבל ברור מאליו שלא המלחמה בחרם היא העניין. בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להשתמש בקיצוץ מימון, דה לגיטימציה ושלל יוזמות ושיטות כדי לנסות למנוע ולהשתיק כל עמדה, דעה ופעילות שלא מתיישרת עם הקו של הממשלה. מדובר בניסיון ברור להכנסת שיקולים פוליטיים לכללי האתיקה ולהגבלת פעילות פוליטית של חברי כנסת. בהתייחס להצעת יועמ"ש הכנסת אמרה כי "לא יתכן שמי שישבע שידבר נגד החרם יתנו לו לקבל מימון ומי שיצהיר שידבר בעדו – לא יתנו לו. לא יכולה להיות אפליה בין חברי הכנסת".

בתום הדיון לא התקיימה הצבעה ונקבע כי הנושא יעלה שוב לדיון לאחר בחינת הטענות וההצעות שהועלו.