הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) תקיים היום (ב') דיון נוסף להכנת הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, להכנתה לקריאה ראשונה. את הצעת החוק יזמו חה"כ אבי דיכטר וקבוצת ח"כים.

הדיון בוועדה. צילום: אתר הכנסת
הדיון בוועדה. צילום: אתר הכנסת

הצעת החוק נועדה לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. כמו כן מוצע לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בנוסף, קובעת הצעת החוק כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.

"המטרה: תוקף משפטי למגילת העצמאות"

יו"ר הוועדה חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קרא מתוך הצעת החוק: "חוק יסוד זה מטרתו להגן על מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל" והוסיף- "לכל מי שחשש שהחוק מנסה לבטל את מגילת העצמאות- להיפך הוא מנסה להעניק לה תוקף משפטי שאין לה נכון להיום".

חה"כ ציפי לבני (המחנה הציוני): "בבית הזה לא יוכל להיות קונצנזוס אלא אם תאמצו משפט אחד שהוגש כהצעת חוק על ידי וע"י חה"כ בגין שאומר שמדינה יהודית ודמוקרטית היא מדינת הלאום של העם היהודי עם שוויון זכויות לכל אזרחיה. בואו נחוקק את תמצית מגילת העצמאות. לא בימ"ש מונח על השולחן אלא הציונות עצמה. דמוקרטיה זה לא רק רוב. לא לאזן רוצים היוזמים אלא לרמוס את החוק ואת השוויון. זה חלק ממהלך מחושב כחלק מתנועת מלקחיים עם חוק יסוד החקיקה. יש לכם שיקולים קואליציוניים שלא לזעזע את הממשלה אבל איך תוכלו לחיות עם זה שהייתם שותפים לזריקת מגילת העצמאות לפח ההיסטוריה".

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "לא האמנתי שננסה להגדיר מחדש את עקרונות היסוד של המדינה. לא חשבתי שבמדינת הלאום של העם היהודי שמקיימת שוויון נפל פגם שיש לשנותו וליצור אזרחים סוג א וסוג ב. כל מטרת הצעת החוק הזו היא מלחמה. זה ניסיון להחליש את מעמד בימ"ש עליון כי לא הצליחו להעביר חקיקה אנטי דמוקרטית או חוקתית, אז פוגעים בכל מה שלא מאפשר את "המשילות". לאיזה יהודי נותנים פה שוויון. אני מכירה יהודים שלא נותנים להם להתפלל בכותל. זו צביעות".

ועידת חוק הלאום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ועידת חוק הלאום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חה"כ רועי פולקמן (כולנו): "ערב ראש השנה צו השעה הוא אחדות וברור שחוק יסוד כה מהותי צריך להתקבל בהסכמות רחבות ולא ברוב צר רגעי פוליטי. אני רוצה לראות חוק לאום אך לא מוכן לוותר על הערכים הדמוקרטיים של המדינה. תכלית החוק היא לא לתת מכת איזון לבג"ץ. הפסיקות האחרונות של בגץ המתערבות בכנסת אינן ראויות אבל ההבנה שאני מכיר היא שיהיה כאן סל ערכי בו ה"יהודית" לא גוברת על ה"דמוקרטית". על דעתי בלבד אני רוצה להבין למה המילה שוויון לא תיכלל בחקיקה".

חה"כ בני בגין (הליכוד): "חשבתי שאין הכרח לנסח מחדש את מה שנכתב במגילת העצמאות אבל כשהוגשה הצ"ח ב-2011 במקום להסתפק בשלילתה הצעתי נוסח חילופי והיינו קרובים להשיג רוב אליו. הקואליציה הנוכחית סירבה לקבל את הצעתי ואפילו להניח הצעת חוק זו כמקבילה תוך סירוב לאזכור מפורש של המושג שוויון. הופתעתי והתאכזבתי".

חה"כ אלעזר שטרן: "חה"כ בגין אשם שאנחנו יושבים כאן כי אחרת לא היו משפילים את סלומינסקי וממציאים ועדה. אבל יש לו עקרונות. לא חלמתי שיוציאו את חוק ההסדרה ועכשיו את הלאום. חה"כ בגין זקן חברי הכנסת בגיל וברוח ואם יש למישהו מחשבה שיהיה דיון רציני זה לא נכון כי אם הייתה כוונה זה היה נשאר בוועדת החוקה. אמי שבאה מאושוויץ לימדה אותי לוודא שיש מדינה יהודית חזקה שיוגעת להגן על עצמה וכן שלעולם לא לעשות הבדלים בין בני אדם לפי צבע או דת או גזע".

פרופ' ידידיה שטרן: "החוק שמוצע הוא צלקת עמוקה בזהות שלי כיהודי לאומי. זו סטירת לחי לזהות העמוקה הזו. אם נמשיך בתהליך הורדת הידיים נראה התרופפות של הישראליות. הטריק של חוקה הוא המכשיר שעובד בכל מקום. לקראת הדיון בדקנו מה חושבים היהודים בישראל – 80% סבורים שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. האם מדינת ישראל מקיימת שוויון ויהודיות- 80% חושבים שקיים שוויון בין שניהם או שכבר יש עדיפות ליהודית ולכן מה באים לתקן. בפועל יש כאן מהפכה כנגד שלושה דברים- מהפכה נגד מגילת העצמאות בה הבטחנו שוויון. השנייה היא כנגד כל נורמה בינ"ל. והשלישית היא מהפכה נגד יהודה הלוי שהיה מיעוט מול מלך כוזר והתלונן על האפליה. האם הכנסת בשנת ה-70 רוצה לממש את הנבואה של יהודה הלוי שהעם היהודי לא יעמוד באופי האנושי".

הדיון בוועדה. צילום: אתר הכנסת
הדיון בוועדה. צילום: אתר הכנסת

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "חסרים הרבה קולות אבל הקול הערבי חסר בדיון באופן בולט. החוק הזה הוא מהפכה אנטי חוקתית ואנטי דמוקרטית. אני לא יודע איפה חי מי שטוען שהאופי היהודי של המדינה נשחק. זה קשקוש, אין אוטובוסים בשבת וח"כ מש"ס מתפטר בגלל חתונת אחיינו ההומו. הדת היהודית שולטת בכל החיים אז את זה צריך עוד לחזק?. מי שטוען שבימ"ש לא נותן מספיק משקל ללאומיות לא קורא או לא מבין את פסקי הדין".

פרופ' רות גביזון: "זה איננו חוק רגיל ואיננו חוק יסוד רגיל, זה חוק החוקים. חוקה זה דבר חשוב מאוד וזה רע מאוד שאין חוקה וכל הניסיונות לכפות חוקה לא יצליחו. היום ברמת הפילוג של ישראל לא בטוח שאפשר לעשות חוקה שנהיה גאים בה. הגעתי למסקנה שצדקו האבות המייסדים של ישראל שלא נכון לפרוט את החזון החוקתי שלנו לחוק משפטי מחייב. יש בעיה מהותית אבל השאלה אם את החלום למדינה אנחנו רותמים למחלוקת זמנית, קצף על פני הגלים בין רשויות השלטון שמנסות לרסן אחת את השנייה. זה לא יהיה נכון לחוקק מיהו יהודי, מה דינם של דיני האישות והשבת ולהביאם לבימ"ש, אלו נושאים פוליטיים והם לא צריכים לנבוע מטקסט משפטי מחייב. זה צריך להיעשות בשיח פוליטי ולא כעניין שאתם מעבירים לידי בימ"ש. המלצתי הייתה שלא לחוקק. אבל אם הכנסת כמחוקק הריבוני מחליטה לחוקק הכרזה חוקתית מחדש האפשרות הנכונה יותר היא דרך חוק יסוד: חזון המדינה. אם נוציא חזון קצר או ארוך בדמות החוק שעל השולחן זה לא יישכח לאחר כיפופי הידיים אלא יהיה בכל הטקסטבוקים של כל קהילות המשפט בעולם ויאמר שישראל בוחרת להגדיר עצמה חוקתית מחדש רק באמצעות חלק מהאלמנטים הקשורים בייחוד היהודי של המדינה".

פרופ' יוג'ין קנטרוביץ מפורום קהלת אמר: "ישראל, על אף שהיא המדינה היהודית היחידה בעולם, היא חריגה כיוון שאינה מגדירה את היהדות כדת המדינה ויש לה את כמות המשרות הממשלתיות הפתוחות לכל מוצא הגדולה בעולם".

פרופ' גידי ספיר: "לפני 25 שנה הגניבה קבוצת ח"כים שני חוקי יסוד ובימ"ש העליון מיהר לומר שמדובר במהפכה חוקתית ומאז עושה בהם שימוש לכתיבת חוקה תוצרת בימ"ש. בשבועות האחרונים גילינו שניתן לבטלם כשהטקסט לא מוצא חן. אין בעולם בימ"ש שכותב חוקה ואוכף אותה והעובדה הזו צריכה להטריד את כולם. הכיוון אליו מוביל בימ"ש מנוגד ערכית לחלק לא מבוטל בציבור. המחלוקת לגיטימית אך מאז המהפכה המחלוקת מוכרעת ע"י בימ"ש. הכנסת לצערי אינה ממש שחקן. הזמן שחולף ושתיקת הכנסת מגבירים את הביטחון של בימ"ש. הכרזה דמוקרטית על נקודת איזון שונה מזו שבחר בימ"ש עדיפה גם במחיר שבימ"ש ילוש את הטקסט החדש באופן שלא יתיישב עם כוונת מנסחיו. עם זאת, אם לא ניתן יהיה לגבש הסכמה רחבה לחוק היסוד ראוי יהיה לגנוז אותו לעת הזו גם אם ניתן יהיה להעבירו ברוב דחוק".

כולנו תתמוך?

הצעת החוק נועדה לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. כמו כן מוצע לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בנוסף, קובעת הצעת החוק כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.

הבוקר פורסם ב"הארץ" כי מפלגת כולנו צפויה לתמוך בסעיף בטיוטת חוק הלאום הדורש מבתי המשפט להכריע "לאור עקרונות המשפט העברי" בשאלות משפטיות שאין עליהן תשובה בחקיקה הקיימת או בתקדימים משפטיים.

יושב ראש סיעת כולנו, חבר הכנסת רועי פולקמן, צוטט כאומר כי סיעתו הסכימה לתמוך בנוסח הזהה המופיע בתיקון לחוק הרגיל — חוק יסודות המשפט — כך שאם הנוסחים יישארו זהים בשני החוקים, המפלגה תסכים לאשר אותם. עם זאת, במפלגת כולנו עדיין לא החליטו אם לדרוש את הוספת ערך השוויון לנוסח החוק.