נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, השופטת אסתר חיות. צילום: פלאש 90
נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, השופטת אסתר חיות. צילום: פלאש 90

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות במתקפה חזיתית על המערכת הפוליטית: בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי, הסירה לראשונה השופטת אסתר חיות מתחה ביקורת קשה על הרשות המבצעת ותקפה את התבטאויות הח"כים כלפי ביהמ"ש העליון.

 "הדרך שבה מתבטאים חלק מחברי הכנסת והשרים כלפי הרשות השופטת רחוק מלהיות מכבד והדוגמאות מהתקופה האחרונה מבישות. לצערנו שמענו קולות מנבחרי ציבור שקראו שלא לכבד את ההחלטות ויש בציבור מי ששומע את הקולות האלו ומפנים אותם. הדבר מוביל למצב של 'איש הישר בעיניו יעשה'. הדבר חמור ביותר הוא שהדברים נשמעים מנבחרי ציבור".

חיות ניסתה להצדיק את בית המשפט ואמרה כי הוא מתערב רק כאשר ההכרעה לא מתבצעת בתחומה של הרשות האחרית, היא מתערבת, בעוד הפוליטיקאים זונחים את האחריות ומגלגלים את תפוחי האדמה הלוהטים לפתחו של בית המשפט. "לאמיתו של דבר, אנחנו נתקלים בנבחרי ציבור שגוררים רגליים ונמנעים מלקבל החלטות ומגלגלים את ההחלטות לפתחו של בית המשפט העליון כדי ש'יוציא את הערמונים מהאש'. הדבר חוזר על עצמו פעם אחרי פעם. לאחר קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון, שלא תמיד נעימה לאוזן, הם צועקים על אובדן המשילות. לדבריהם, 'זה לא אנחנו, זה בג"ץ".

עוד אמרה הנשיאה חיות כי "המבחן האמיתי אינו כאשר הדעה של בית המשפט תואמת את עמדתו של נבחר הציבור אלא דווקא כאשר העמדה אינה תואמת, והיא ניתנת בפומבי. לא יהא זה מוגזם לצפות כי הביקורת תנוסח בלשון ראויה שתתייחס לגופה של החלטה ולא לגופם של השופטים או של בית המשפט. כל גישה אחרת יכולה להוביל אותנו למצב של אי כיבוד החלטות שיפוטיות".

חיות אמרה עוד בהקשר זה כי "לצערנו שמענו קולות מנבחרי ציבור שקראו שלא לכבד את ההחלטות ויש בציבור מי ששומע את הקולות האלו ומפנים אותם. הדבר מוביל למצב של 'איש הישר בעיניו יעשה'. הדבר חמור ביותר הוא שהדברים נשמעים מנבחרי ציבור".

איילת שקד ואסתר חיות. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
איילת שקד ואסתר חיות. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

עוד באתר ערוץ 20

מנגד, שרת המשפטים איילת שקד תקפה את שופטי בית המשפט העליון ואמרה כי "הדמוקרטיה הישראלית בורחת מהעם. הדבר נובע מפחד עמוק וקמאי מהעם ומריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים".

שרת המשפטים עקצה את חיות והזכירה כי פסקי הדין בעניין המסתננים: "העליון רואה את ירושלים של מעלה, ולא את דרום תל-אביב של מטה". שקד הוסיפה כי "השופטים אינם בני האור והמחוקקים אינם בני החושך".

שקד מתחה ביקורת נוקבת על "בג"ץ גופות המחבלים": "יחד עם כל עם ישראל קיבלנו בימים האחרונים בהשתוממות את פסק הדין המורה לממשלה לוותר על החזקת גופות המחבלים שבידינו, ללא חקיקה חדשה. כיצד לבית המשפט מעולם לא הפריע אותו חוסר הסמכה מפורש בבואו לפסול חוקים. האם בספר החוקים שבית המשפט מחזיק בידיו הסמכות הזו מופיעה?".

שקד הוסיפה כי השופטים הם האשמים ב"בריחתה של הדמוקרטיה מהעם מתקיימת במרחק הגון מהרחוב וניזונה מחוסר היכרות מספקת איתו, עם צרכיו, חולשותיו, תסכוליו, יתרונותיו, יופיו ומאווייו. היא מבוססת על העדפת הנורמה המשפטית הטהורה על פני המציאות הקונקרטית. מציאות שלעולם תהיה קשה יותר, סבוכה יותר ומורכבת יותר מכל פלפול משפטי.

"זו מציאות שמאלצת אותנו, נבחרי הציבור, שהעם שלח אל הכנסת ואל הממשלה, 'לעשות פוליטיקה', במובן הכי טוב של המילה: מציאת פשרות חוקיות ברות השגה במציאות חיינו. מציאות שלא תמיד יוצאת נשכרת מהסדרים חוקתיים חדים ומופלאים, שעם כל תעוזתם – לעיתים – דבר אין להם עם העולם הממשי; הם נקבעים במשיכת קולמוס שיפוטית מרשימה, אבל החיים חזקים מהם בהרבה".

חוק החקיקה: "לא חידשנו דבר"

שקד ציינה גם את חוק יסוד החקיקה, אותה הגישה במשותף עם שר החינוך וחבר מפלגתה, נפתלי בנט. "הצורך לחוקק את חוק יסוד החקיקה ברור ומוחשי לכל מי שיד ורגל לו בעולם המשפט. חוק-יסוד החקיקה מחזיר את השיטה שלנו ליסודות הדמוקרטיים המסורתיים שלה. הוא מאפשר לראשונה קיומו של דיאלוג חוקתי אמיתי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הדיאלוג המוצע כאן דומה לזה הקיים מזה עשרים שנה במסגרת חוק-יסוד חופש העיסוק, והוא דומה כמובן גם למודל הקיים בקנדה ובניו-זילנד. הוא מתון בהרבה מהמודל הבריטי ביחס לכוח הניתן לפרלמנט.

"לא חידשנו כאן דבר", הבהירה. "עקרונות החוק הזה הם המשך של המסורת הדמוקרטית שאפיינה אותנו במשך שנים. החוק החשוב הזה הוא עמידה על העיקרון המשפטי הידוע והמוכר: פעולה של רשות שלטונית חייבת להיעשות על פי חוק. ולכלל הזה אין, לא צריך שיהיה וגם לא יהיה, שום יוצא מן הכלל. גם לא  כאשר הרשות הזו היא הרשות השופטת המבקשת לפסול את חוקיה של הכנסת, וזאת ללא סמכות חוקית מפורשת".