No Tag To Print

חומק מעונש

חוק שכר שווה לנשים וגברים יפגע בעסקים – וגם בנשים

ארז צדוק, הפרשן הכלכלי של ערוץ 20, על הצעת החוק המחייבת עסקים לפרסם פערי שכר בין גברים לנשים

פערי שכר בין גברים ונשים הם תופעה גלובלית שלא פסחה על ישראל ומצטמצמת עם הזמן. על פי הלמ"ס, בשנת 2018 השכר הממוצע של נשים עמד על 68.4% מזה של הגברים. חלק מהפער ניתן להסבר באופי התפקידים, כאשר נשים רבות עובדות במשרות המאופיינות בשכר נמוך יותר, כגון פקידות, הוראה, מקצועות טיפוליים שונים ועוד, לעומת גברים שנמצאים יותר בתחומי ההשקעות, הטכנולוגיה והניהול. חלק אחר ניתן להסבר בשעות עבודה רבות של גברים, לעומת שעות עבודה מועטות יותר של נשים. חשוב לציין שההצטרפות של נשים רבות מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי למעגל העבודה בשנים האחרונות, בשכר נמוך יחסית, מעכבת את צמצום פערי השכר המגדריים.

במדינת ישראל יש חוק ותיק האוסר אפליית שכר. אישה שמרוויחה פחות מגבר על משרה זהה, יכולה להגיש תביעה. עם זאת, הסיכוי שאישה תגיש תביעה נגד מקום עבודתה על הפרשי שכר, קלוש. צעד כזה יגרום לטינה כלפיה מצד מקום העבודה, סביר להניח שגם לפיטוריה בהזדמנות הראשונה, ולסיכוי נמוך יותר להעסקה במקום אחר, עקב סימונה כ-'עושה צרות'. לפני כשבוע עבר חוק המחייב חברות פרטיות המעסיקות מעל 518 עובדים, להגיש דוחות שכר מפורטים הכוללים את פערי השכר בין נשים לגברים במשרות דומות באותה החברה. כוונת יוזמי החוק היא לכלול גם חברות קטנות יותר אבל לאור ההתנגדות, החלו עם מגבלת 518 עובדים, במטרה להוריד אותה עם הזמן.

התאחדות התעשיינים התנגדה לחוק, בטענה שהוא קיצוני ואיננו מקובל במדינות אחרות, אינו מומלץ על ידי האיחוד האירופי ועלותו לעסק גבוהה ולא הגיונית, בוודאי כשאנחנו בתקופת משבר קיצוני שבו עסקים נאבקים כדי לשרוד.

האמת היא שהחוק גרוע ולא בגלל משבר הקורונה. החוק גרוע קודם כל מכיוון שהמחוקק לא אמור לקבוע לעסקים פרטיים את מי להעסיק וכמה לשלם לאיזה עובדים. נקודה. עסק פרטי רשאי להעסיק את מי שירצה, העובדים יחליטו אם לעבוד בו והלקוחות יחליטו אם לצרוך את המוצרים או השירותים שלו. העולם מתקדם למקום של אחריות תאגידית מפותחת ולמקום בו לקוחות צורכים מוצרים ושירותים גם על פי קריטריונים של הוגנות עסקית. עסק שמתייחס לעובדיו בהוגנות ובשוויון, ייהנה מתפוקת עבודה טובה יותר ומלקוחות שיצביעו ברגליים. זה העולם החדש ולשם אנחנו הולכים. בעולם הישן, מחוקקים קובעים לעסקים איך לעבוד. העולם החדש טוב יותר. אליו אנחנו צריכים לשאוף.

מדינת ישראל, למרבה הבושה והצער, נמצאת במקום גרוע במדד 'קלות עשיית העסקים', בגלל מחוקקים שמעולם לא ניהלו עסק, אבל רוצים לקבוע לעסקים כיצד להתנהל. אבל מעבר לכך שחייבים להפחית רגולציה ולאפשר לעסקים להתנהל בשוק החופשי בו הם יכולים לצמוח ולשגשג, אין באמת אפשרות להכריח קיום מערכת שכר צודקת באמצעות חקיקה. לעובדים יש יכולות שונות ופרמטרים רבים שהמעסיק לוקח בחשבון. המעסיק מעריך את העובד ותרומתו לעסק בפרמטרים איכותיים, לא כמותיים. להכריח מעסיק לתת שכר זהה לעובדים שההערכה האיכותית שלהם שונה, גם אם הם נמצאים בתפקיד דומה, זה לא צודק, לא חכם ופוגע ביעילות ובכושר התחרות של העסק.

הנזק שבחוק הזה לא יסתכם רק בכך. פרסום דוחות השכר יובילו למרמור בקרב לא מעט עובדים שיחשבו שהם מקבלים שכר נמוך מהראוי, לירידה בתפוקת העבודה שלהם ולהפסדים לעסק. שדולת הנשים בעד החוק, אבל רק בגלל חוסר הבנה. המפסידות מהחוק הזה, בנוסף לעסקים, יהיו הנשים. מעסיקים לא מעטים יעדיפו לא להעסיק נשים במשרות דומות לאלו של גברים, כדי שלא להיכנס לקונפליקט שיוצר החוק. חלק מהנשים ירוויחו יותר, אבל זה יהיה על חשבון נשים אחרות שיתקשו למצוא עבודה במשרות שמתאימות להן.

פערי השכר בין נשים לגברים מצטמצמים עם השנים וימשיכו להצטמצם עד שייסגרו. זה יקרה. בינתיים חייבים לומר לח"כ אתי עטיה יוזמת החוק ולתומכים בו ובראשם ח"כ חיים כץ – תפסיקו לחוקק חוקים בלי שבדקתם את היעילות והעלויות שלהם. תפסיקו להתערב במגזר העסקי, תפסיקו להקשות עלינו, תפסיקו להתערב בשוק החופשי. הפופוליזם שלכם עולה למדינה ביוקר.

***

ארז צדוק הוא הפרשן הכלכלי בערוץ 20, ומנחה התוכנית הכלכלית

It is not Android