0:05 22/10/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > חומות של תקווה

חומות של תקווה

בכל אדם טמונים שני הכוחות: העבדות והחירות. ברצונו יהיה עבד וברצונו יהיה בן חורין

"לפני כמה שנים הלכנו מספר חברים לערוך את ליל הסדר באחד מבתי הסוהר בדרום" סיפר לי חבר השבוע. "איך מתחילים לדרוש במילה "חירות" מול אסירים המרצים מאסר בפועל?!" שאלתי.
בתגובה אמר כי זו היתה בהחלט משימה לא פשוטה, אך הטעות היא שורשית והיא נעוצה עוד בהבנת המושג חירות. "בזמן עשיית המעשה בגינו יושב האדם בכלא- כנראה שלא היה הוא בן חורין, אך עכשיו, אחרי תקופה מסוימת בה הוא מרצה מאסר ואולי אף מבצע חשבון נפש, דווקא עכשיו ישנה סבירות גבוהה יותר כי אדם זה הוא בן-חורין אמתי" סיכם הוא את דבריו.
דברים אלה נשמעים תמוהים והפוכים מהסדר אליו אנו רגילים. איך הגיוני שהיושב בבית הסוהר יכול להיות בן חורין, בזמן שזה הנמצא מחוץ לחומות הכלא הוא האסיר האמיתי לא פעם?!

חירות. אילוסטרציה. צילום: gratisography
חירות. אילוסטרציה. צילום: gratisography

הסבר לכך ניתן למצוא בדבריו של נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית כיום ואסיר ציון לשעבר, אשר ישב בכלא בסיביר 8 שנים בגין ביצוע "עבריה חמורה" הנקראת – ציונות. רגע לפני שגזר השופט את דינו של שרנסקי ושלח אותו לכלא לשנים רבות, החליט שרנסקי להישיר מבט לשופט ולאנשים באולם ולהגיד לכל אלה את הדברים הבאים:
"אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה".
דברים אלה של שרנסקי מחדדים אולי יותר מכל את מושג החירות.

אם חירות היא חופש פיזי לעשות ככל העולה על רוחך, אז אפשר להגיד כי לאורך ההיסטוריה היהודית ברוב הזמן לא היה העם היהודי בן חורין. שכן ברוב ההיסטוריה שלנו כעם נשלטנו על ידי גויים, בפרט בתקופות קשות יותר כמו העבדות במצרים, גירוש יהודי ספרד, השואה שהיתה במאה האחרונה וכו'. יתרה מזאת, יש שיטענו במידה מסוימת של צדק, כי גם חירותנו כיום בארץ ישראל מוטלת בספק, שכן מאז הקמת המדינה נשלטים אנו על ידי רצונות ותכתיבים בינלאומיים.
אך אם חירות היא מושג גבוה יותר, פנימי יותר, הרי שלכל גורם חיצוני כמעט ואין יכולת להשפיע על חירותנו מלבד אנחנו על עצמנו. את הגוף בהחלט אפשר להגביל, כפי שטען שרנסקי מול השופט, אך את הנפש המייחלת לעתיד טוב יותר שום גורם חומרי-חיצוני לא יוכל להגביל.

חירות. אילוסטרציה.
חירות. אילוסטרציה.

בכל אדם טמונים שני הכוחות: העבדות והחירות.
במקביל לאלו נטע ריבונו של עולם בכל אדם את הזכות ל"בחירה החופשית" – ברצונו יהיה עבד וברצונו יהיה בן חורין. ההבדל בין השניים אינו מעמדי, כפי שכותב לנו הרב קוק: "אנו יכולים למצוא עבד מלא חירות, ולהפך- בן חורין שרוחו רוח עבד".
דוגמאות יש למכביר, מפוליטיקאים שסרחו ועד לרמי דרג בצבא ובמשטרה, כאשר כל אלו אמורים לחדד אצלנו את הנקודה כי אם אדם אשר הגיע לדרגות הגבוהות ביותר בחברה, שם לא חסר כבוד וכסף, נכנע בכל זאת לתאוותיו – הרי שאדם זה אינו אדון לעצמו אלא עבד ליצרו ואל לו ולנו להתפלא שהגיע הוא מ"איגרא רמא לבירא עמיקתא". אך אם אדם, גדול כקטן, בוחר להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו ולא ללכת שבי אחר תאוותיו, אין לך בן חורין גדול ממנו.

בתקווה כי חג חירות זה יקדם אותנו עוד צעד אל עבר חירותנו הפרטית והלאומית,
חג חירות שמח.

עודד הרוש

עודד הרוש

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

עגינת התיבה של נוח לאחר המבול

איך בונים תיבה? על שירות ונתינתו | פרשת נח

"לתת את הנשמה ואת הלב": ד"ר זאב פרידמן לומד מאברהם אבינו, היוצא מגדרו כי לממש את שליחותו למען האנושות, שיעור בשירות לקוחות