דף הבית > מורשת > זמני כניסת ויציאת צום גדליה

זמני כניסת ויציאת צום גדליה

יום רביעי, ג' בתשרי, חל צום גדליה לציון הירצחו של מנהיג יהודה גדליה בן אחיקם שהביא לגלות שארית יהודה האחרונה ששרדה את חורבן בית ראשון ומסמל את אובדן הריבונות היהודית בארץ ישראל. אלפים רבים מישראל נהרגו באותה העת. הצום מתחיל בעלות השחר ויוצא עם צאת הכוכבים

צום גדליה תשע"ג בכותל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ירושלים
כניסת הצום: 04:49
יציאת הצום: 19:12

תל אביב
כניסת הצום: 04:51
יציאת הצום: 19:10

חיפה
כניסת הצום: 04:49
יציאת הצום: 19:12

באר שבע
כניסת הצום: 04:52
יציאת הצום: 19:11

אריאל
כניסת הצום: 04:49
יציאת הצום: 19:08

אילת
כניסת הצום: 04:54
יציאת הצום: 19:08

קרית שמונה
כניסת הצום: 04:46
יציאת הצום: 19:07

על מה צמים?

כשהחריב נבוכדנאצר מלך בבל את בית המקדש הראשון והגלה את העם לבבל, הוא השאיר בארץ את דלת העם והפקיד עליהם את גדליה בן אחיקם. אולם, מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להרוג את גדליה. גדליה שמע כי בכוונת ישמעאל להורגו, אך בחר לא להאמין לשמועות וקיבל את ישמעאל בכבוד כשהגיע אליו עם תחילת חודש תשרי.

ישמעאל הרג את גדליה ואת רוב היהודים אשר היו איתו שם. היהודים שנשארו בארץ חששו מנקמת מלך בבל וברחו למצרים. רצח גדליה בן אחיקם הביא להתפזרות האחרונה של שארית הפליטה והארץ נותרה שוממה. לזכר צרות אלו תיקנו חכמים את 'צום גדליה'.

יש אומרים שגדליה נרצח ביום הראשון או השני של חודש תשרי ומפני שאין מתענים בחג, נדחה הצום למוצאי ראש השנה. על אותו הצום אמרו רבותינו: 'ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשרפת בית אלוקינו', שכשם שקבעו צום על חורבן בית המקדש, כך קבעו צום על מות גדליה.

חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904

דיני התענית

אין על נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה) חובה לצום אם הדבר מקשה עליהן. אך עדיף שימנעו מלאכול מטעמים, אלא יאכלו רק מה שצריכות.

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

רחיצה, סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית, האיסור הוא רק על אכילה ושתיה. אך לפי מנהג הרמב"ם, בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו.

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדילג על ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים.

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20

אולי יעניין אותך גם

מרגש: התלמוד הבבלי יתורגם לאיטלקית

פרויקט ייחודי של ממשלת איטליה יתרגם וינגיש את הטקסט המכונן של היהדות בת זמננו לציבור הרחב באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. השגריר דנון: "מעכשיו האיטלקים ייחשפו לייחוד, לעוצמה ולחשיבות של התלמוד הבבלי"