ביום ראשון שעבר, יומיים לפני הבחירות, ביקרתי במטה "הימין החדש". כעשרים פעילים ומתנדבים הסתובבו בין החדרים בבניין המשרדים בבני ברק, ושברו את הראש איך ללקט עוד קולות, מן היקב ומן הגורן. הסקרים, כל הסקרים, לא נתנו למפלגה החדשה הזאת פחות מחמישה מנדטים אבל לכולם היה ברור שהקרב הוא בעיקר נגד אחוז החסימה הגבוה.

נפתלי בנט ישב ספון במשרדו, מול המחשב הנייד, בוהה בנתונים ונראה מודאג אך נחוש – כמו לוחם אמיתי – להביא ניצחון למפלגה. ברגעים האלה נדמה היה שהוא יסתפק בארבעה מנדטים. רק לעבור.

איילת שקד נראתה הרבה יותר מודאגת. פניה אמרו הכל. זאת לא הייתה איילת הנמרצת והנחושה שכולנו מכירים. היא הבינה שההליכה בעקבות בנט וההרפתקה הפוליטית שלו עלולה לעלות לה בקריירה הפוליטית.
אף אחד לא אוהב להפסיד, בטח לא פוליטיקאים אבל ריח ההפסד נישא באוויר. שקד, עד הרגע האחרון, שלחה סרטוני שיכנוע ממוקדים, סימסה, התקשרה וניסתה להרחיב את מעגל התמיכה במפלגה.

נפתלי בנט. צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

כולם הבינו שריבוי המפלגות המזוהות עם הימין יפגע קודם כל בבנט ושקד. זהות של פייגלין ואורן חזן נגסו בהם אלפי קולות. גל הירש שהתעקש לא לפרוש ולהציל את כבודו שאבד מזמן כירסם גם הוא. קמפיין שתיית הקולות של נתניהו משותפיו היה המכה שהטיחה את הימין החדש אל מתחת לאחוז החסימה, בהפסד מהדהד וכואב במיוחד. קצת יותר מאלף קולות והם היו בפנים.

שקד הבינה כבר ביום רביעי הקודם שהסיפור גמור. בנט עוד ניסה להילחם ולטעון למחדלים בספירת הקולות. מהר מאוד גם הוא הבין שהוא מבזה את עצמו ושאף אחד לא מתרשם מהראיות שהציג. יותר קל להכניע את חמאס מאשר לנצח את ועדת הבחירות המרכזית. אמש בנט הרים ידיים. על טעויות משלמים ובשנה האחרונה הוא חתום על כמה טעויות שהובילו את השר הבכיר וחבר הקבינט אל מחוץ לחיים הפוליטיים.

"עשרות אנשים אמרו לנו שהם עצובים שאנחנו לא בכנסת הבאה. " אמר לי אתמול בכיר במפלגה, "אבל חלק גדול מהאנשים האלה הצביעו לזהות או לאיחוד מפלגות הימין או חזרו לליכוד. אם היו מצביעים לנו מצבנו היה אחר לחלוטין."

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. צילום: פלאש 90

בנט ושקד לא ידעו לזהות בזמן את ההתחזקות של פייגלין שהצליח למשוך אליו עשרות אלפי מצביעי ימין צעירים, שאלמלא "זהות" היו בוודאי מצביעים לימין החדש. הקמפיין הצעיר והתוסס של בנט ושקד נועד למשוך את הצעירים (18-35) אבל אותם מצביעים הלכו עם הזרם וכך נוצר מצב שגם פייגלין וגם בנט ושקד בחוץ. אם נתניהו היה שמח מזה הרי שזה הסתיים ברגע שהוא הבין שגורל ממשלתו החמישית עומד ותלוי בידיו של ליברמן.

הימין החדש, כמפלגה שקמה רק לפני כמה חודשים, לא הצליחה להעמיד בפרק הזמן הקצר הזה מטה רציני, מנוסה ומאורגן, פעילים ומתנדבים שפרוסים ב 11,000 הקלפיות השונות, ונוהל יום בחירות. זה הורגש היטב בשטח ונגס לא מעט קולות. כולם זילזלו בליברמן ובזמן שהוא בלא מעט סקרים לא עבר את אחוז החסימה , במבחן התוצאה המפלגה הותיקה שלו הוכיחה שהיא מכירה את מצביעיה ויודעת להביא אותם לקלפיות. זה ההבדל המהותי בין מפלגה מנוסה ושורשית, עם יכולת ניהול יום בחירות טובה, לבין מפלגה חדשה וחסרת זהות אמיתית.

פייגלין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כתבו לפניי ובכל זאת אכתוב גם כאן: הציבור הפסיד שני פוליטיקאים צעירים, נמרצים, חכמים וחרוצים. הם נכנסו לזירה הפוליטית מכל הסיבות הנכונות והוכיחו שאפשר לשנות ולא רק לדבר. שני שרים ביצועיסטים, עם קבלות ומישנה מדינית-בטחונית-חברתית סדורה וימנית על אמת. הפעם, כמאמר הקלישאה – על חודו של קול – זה לא צלח. כפי שחשפנו בחדשות 20, בבית היהודי כבר מחזרים אחרי איילת שקד וקוראים לה לחזור הביתה. גם רבני המפלגה וגם הפעילים המרכזיים שם מעריכים אותה מאוד. זה מחמיא לשקד, אבל פניה ככל הנראה לליכוד. היא תתפקד מיד אחרי פסח ותמתין בסבלנות 18 חודשים – הזמן הנדרש מרגע ההתפקדות למפלגה ועד הרגע שניתן להיבחר בפריימריז של הליכוד. בזמן הזה היא תפעל לחזק ולבסס את כוחה בשטח הליכודי.

בכנסת הבאה היא כבר תהיה חברה מן המניין, הפעם בצמרת הליכוד. הנשים החזקות במפלגה, ובראשן מירי רגב, כבר חוששות מכניסתה הצפוייה של שקד. בצמרת המפלגה נהיה גם ככה צפוף – ישראל כץ, גדעון סער, ארדן, ניר ברקת ועכשיו גם כחלון שחוזר הביתה ובקרוב גם שקד. כל זה קורה רגע לפני שקרב הירושה על תפקיד היו"ר הבא אחרי נתניהו עולה שלב והופך גלוי. יהיה מעניין בליכוד.

ובאשר לבנט – הוא כבר קיבל הצעות בתחום העסקי ויש לו מה לתרום שם. כרגע אף מפלגה לא מעוניינת בשירותיו. השותפות עם שקד פורקה אחרי 13 שנים והוא יוצא לדרך עצמאית. הימור שלי – גם בנט עוד יחזור לחיים הפוליטיים. זה בוער בו. יהיה לו קשה יותר מאשר לשקד, אבל כמו שראינו בשבוע האחרון – בנט הוא פייטר וכך הוא יסלול את דרכו חזרה לכנסת ולממשלה.

 

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20