No Tag To Print

זה לא אותו דבר
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

זה לא אותו דבר: אכיפה בררנית אצל היועמ"ש?

סיפור עצוב על אם שכולה, אכיפה בררנית, שמאל-ימין ופרקליטות

טייק ראשון: אם שכולה ופעילי ימין

לפני כשנה, שפי פז – פעילה חברתית מדרום ת"א, ומירב חג'אג' – אימה של סגן שיר חג'אג' הי"ד, שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב לפני כשלוש וחצי שנים, ריססו כתובת גרפיטי בשפה האנגלית על קירות מבנה שגרירות האיחוד האירופי ברמת גן.
על הקירות נכתב: "צאו מפה", "גרמנים מממנים רצח יהודים", ו"הפסיקו לשלם לרוצחי ילדינו". זאת במחאה על מימון האיחוד האירופי את הרשות הפלסטינית, המשלמת משכורות בקביעות למשפחות רוצחי יהודים.

מיד לאחר האירוע נפתחה חקירה כנגדם, והיום הן, ודורון אברהמי – פעיל חברתי נוסף שכל חטאו היה שצילם את השתיים בשעת מעשה – הועמדו לדין בבית משפט השלום בת"א, בגין 'השחתת פני מקרקעין' ו'היזק במזיד', ולא רק זה אלא גם באשמת 'קשירת קשר לביצוע עבירה' – אשמה שלרוב נוהגת רק לפני ביצוע העבירה ולא לאחריה.

ציוץ של שפי פז מפתיחת החקירה

החקירה לא הגיעה מעצמה: יש לציין כי האישום שהואשמו השלושה הוא נדיר, וכמעט שלא נאכף בפני עצמו למעט מקרים מיוחדים. אז מה גרם לפתיחת התיק בעניין? לפי הפרסום בערוץ 7 שיצא בעת תחילת החקירה, מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, לחץ על המשטרה לפתוח בחקירה, וכך נכתב בתגובה של משרד החוץ שלא הכחישה את הפנייה: "מנכ"ל משרד החוץ פנה למפכ"ל המשטרה במטרה לבדוק היכן עומדת החקירה, לאחר פניות חוזרות למשטרה מטעם האיחוד האירופי שלא זכו למענה. בשום שלב לא הייתה כוונה ללחוץ על כיוון החקירה, אלא אך ורק להתעדכן בתוצאותיה. ההחלטה מה לעשות עם החקירה איננה קשורה לפניית המנכ"ל וכל רמיזה כאילו ההחלטה להגיש כתב אישום קשורה ללחץ משרד החוץ – אינה נכונה ואינה במקום".

לסיכום האירוע במילים פשוטות – האיחוד האירופי לחץ, משרד החוץ התערב, והיועמ"ש מחליט לפתוח בחקירה על דברים שלא מקובל לאכוף.

הרצל ומירב חג'אג' עם ביתם שיר הי"ד. צילום: באדיבות המשפחה
טייק שני: פעילי שמאל

שי גליק, מנכ"ל ארגון "בצלמו", פנה ליועמ"ש מנדלבליט והציג מקרה חמור יותר שאירע בשבוע שעבר – ביום בו נחתם הסכם השלום ההיסטורי עם איחוד האמירויות ובחריין, תלתה עיריית נתניה בהוראת ראש העיר דגלים של ארבעת המדינות – ישראל, ארצות הברית, בחריין ואיחוד האמירויות – בטיילת שליד הים.
בלילה נתלשו הדגלים ע"י אלמונים, ונתלו במקומם דגלי הרשות הפלסטינית.

במכתב ששלח למחרת האירוע ליועמ"ש, ביקש שי מהיועמ"ש לפתוח בחקירה כנגד מורידי הדגלים לפי סעיף 167 לחוק העונשין (פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית): "המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו – מאסר שלוש שנים".

צילום הדגלים לפני: עיריית נתניה

גליק טען כי לא ניתן להעמיד לדין את השלושה בהאשמות שונות עקב סכסוך עם האיחוד האירופי, ובאותה העת – לא לפתוח בחקירה למעצרם והעמדתם לדין של הפעילים שביצעו את המעשה של תלישת הדגלים, שכן מעשה זה הינו סעיף חמור ומפורש הרבה יותר מהאשמות בהן נאשמו השלושה.
אילו לא יפתחו בחקירה כנגד החשודים במעשה זה, אמר גליק, הרי שהעמדתם לדין של השלושה היא אכיפה בררנית לחוק עונשין חמור.

וכיצד הגיבה הפרקליטות? כך נענה שי: "לאחר עיון בפנייתך, לא מצאה המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) מקום לטיפול בפנייתך שלא בדרך המלך של הגשת תלונה במשטרה".

זה לא אותו דבר

אז למה סעיף חמור ומפורש לא גורם ליועמ"ש לפתוח בחקירה, וסעיפים שבדרך כלל לא נאכפים כן? את השאלה הפנה היום שי גליק ליועמ"ש, אך עדיין לא קיבל עליה מענה.

משרדי להב 433. צילום: פלאש 90
היועמ"ש אביחי מנדלבליט. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

גם אנחנו פנינו לכמה גופים כדי להבין מה קורה, הרי לפניכם:

כשפנינו לקבלת תגובה ממשרד המשפטים, העבירו אותנו למשטרת ישראל. לאחר הבהרה שאנחנו מבקשים להבין את התנהלות המשרד בעניין, שלח משרד המשפטים את התגובה הבאה: "המקרה הראשון (הכוונה להאשמות כנגד חג'אג', פז ואברהמי, הכתב), המתאר לכאורה חשד לעבירה של השחתת פני מקרקעין, איננו מוכר לנו. המקרה השני (הורדת הדגלים בנתניה, הכתב) מוכר לנו מפניה שנשלחה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה, ועוסק בחשד לעבירה שונה בתכלית, וכבר בשל כך לא ניתן להשוות בין המקרים.
מכל מקום, בעניין זה הובהר לפונה, כפי שנעשה במקרים רבים, שככל שהוא רואה לנכון, פתוחה בפניו הדרך להגיש תלונה למשטרת ישראל, כפי שכל אזרח רשאי לעשות. המשנה לפרקליט המדינה לא קיבלה מהותית בשאלה אם לפתוח בחקירה או לאו".
אך נראה שתשובת המשרד לא מדייקת. כפי שהראינו, קיים קשר הדוק בין המקרים למרות ההאשמות השונות, כיון שכל פתיחת החקירה, שהחלטתה התקבלה ע"י היועמ"ש מנדלבליט, הייתה בעקבות פניית משרד החוץ וכיון שמדובר במקרה של קשרי חוץ.

במקביל, לאחר פנייתו הבוקר של שי גליק למשטרה לפתוח בחקירה כנגד מורידי הדגלים, פנינו אף אנחנו לבקשת הבהרה מהמשטרה והאם היא מתכוונת לפתוח בחקירה בעניין. לאחר פנייתנו, נענה גליק כי המשטרה תפתח בחקירת האירוע של הורדת הדגלים.

יש לציין כי כשפנינו לדוברת עיריית נתניה, אמרה הדוברת כי "הנושא בבדיקת הגורמים הרלוונטיים" ו"כל הנושא בבדיקה".

יכול להיות שבמדינת ישראל, היועמ"ש אוכף סעיפי אישום מסוימים למחנה מסוים, בהם אם שכולה, ומאידך כשמדובר במחנה אחר – אין אכיפה?

It is not Android