14:27 18/10/2017
מבזקים
דף הבית > כלכלה > כך נוצר משבר מזון: חלק א'

כך נוצר משבר מזון: חלק א'

מה קורה כשמדינה עשירה במחצבים ובמשאבים בוחרת באידיאולוגיה הלא-נכונה? אלון גולדברג עם התשובות

בטורים הבאים אנסה להראות מה קרה בעבר ומה קורה כיום במדינה עשירה במחצבים ונופים מדהימים, שיישמה במשך שנים ארוכות חלקים נרחבים הישר מתוך המצע הכלכלי "הסוציאל-דמוקרטי" מבית יחימוביץ' ושות', וארחיב על הסבל הנורא שנגרם לעם מסכן כתוצאה מכך.

הטיעונים שלי נגד האידיאולוגיה הסוציאליסטית הם על הדרך והתוצאות, אבל לא על המטרות. המטרות שלי ושל המאמינים הקיצונים של דת הסוציאליזם זהות: חיים במדינה טובה יותר וצודקת יותר, שמקדמת את החלשים ומחזקת את העובדים ומאפשרת לכולנו חיים של כבוד ורווחה ללא שחיתות, ללא כפייה וללא אלימות.

רקע

ונצואלה היא השישית בגודלה מבין המדינות הלטיניות. היא מדינת עולם שלישי שחיים בה מעל ל-30 מיליון בני אדם. ונצואלה בורכה במאגרי הנפט הגדולים בעולם – אפילו יותר מסעודיה. כמו כן, היא בורכה בפלאי טבע ומגוון ענק של בעלי חיים ואקלימים מרהיבים. המדינה מתפרסת על פני 912,050 קילומטר רבוע (מקום 33 בעולם בגודל, פי 41 גדולה יותר מישראל). 92% מהוונצואליים הם נוצרים-קתולים. ונצואלה יצאה מעול הכיבוש הספרדי והוכרה כמדינה עצמאית ב-1821, אבל הפכה לדמוקרטיה רק ב-1958. שנות ה-50' עד לשנות ה-80' אופיינו ברמות אינפלציה נמוכות סביב אחוזים בודדים וכמעט ללא חובות. ממשלת אחדות שנבחרה דמוקרטית והורכבה מ-3 המפלגות הגדולות, משלה לראשונה במדינה.

מחוזות ונצואלה. Peter Fitzgerald,
מחוזות ונצואלה. Peter Fitzgerald,

שליש מאספקת החשמל במדינה מגיע מסכר "גורי": אחד הסכרים ההידרואלקטריים הגדולים בעולם. 10% מכלל העובדים בוונצואלה עובדים בחקלאות (בהשוואה לכ-2% בישראל), כששטחי החקלאות מתפרסים על יותר מרבע משטחי ונצואלה. את סוג המשטר בוונצואלה מכנים 'רפובליקה פדרלית' ומפלגת השלטון מובילה גישה כלכלית-חברתית המכונה "סוציאל-דמוקרטית": יש בחירות, יש הפרדת רשויות, יש בתי משפט ויש מידה מסוימת של שקיפות.

הנפט של כולנו

הנפט מייצג כשליש מהתמ"ג ולפחות כמחצית הכנסותיה וחולש על כלכלת ונצואלה. עקב התלות הענקית בנפט, ומתוך ניהול כושל ומתמשך של כלכלת המדינה מאז היווסדה, ונצואלה סבלה קשות מקריסת מחירי הנפט בעולם בשנות ה-80', קריסה שנבעה כתוצאה ישירה ממשבר האנרגיה העולמי של שנות ה-70'. באופן בלתי צפוי לפוליטיקאים אבל מאוד צפוי לכלכלנים, את משבר הנפט היא יצרה ביחד עם חברותיה לקרטל הנפט 'אופ"ק' (איראן, נסיכויות הנפט, ערב הסעודית וכו'), תוך שהן גורפו רווחים עצומים. בארץ אנחנו זוכרים את אותן שנים כ"משבר האנרגיה העולמי" ואת האסטרטגיה של אופ"ק כ"נשק הנפט".

למרות שנפטר ב-2013, לצ'אבס היתה ויש השפעה אדירה ומכרעת על מצב כלכלת ונצואלה והתנהלותה הפוליטית, לכן חשוב להרחיב קצת על רקע עלייתו לשלטון. אגב, עד היום ליטר דלק בונצואלה נמכר באגורות ספורות (בדומה למצרים) לאחר שסובסד ע"י הפוליטיקאים כל השנים, מתוך אמונה הדוקה בציווי הראשון בתורה הסוציאל-צ'אביסטית הקדושה: "הנפט הוא של כולנו" (כמו "הגז הוא של כולנו" רק בניגון ספרדי).

המהפכה של צ'אבס

הרקע לעלייתו לגדולה של צ'אבס מתחיל ב-1989, בו נבחר יריבו הפוליטי בפעם השנייה לנשיאות המדינה קרלוס אנדרס פרז, ככל הנראה על רקע אמרותיו הקשות כנגד כלכלני הבנק העולמי (שמסונף לאו"ם ומספק הלוואות ואשראי לפיתוח תשתיות במדינות עולם שלישי) לפיהן מדובר חבורת "רוצחי המונים בשירות הכלכלה הטוטליטרית". את אותן רפורמות הוא כינה "פצצת נויטרון שהורגת בבני אדם, אבל משאירה את הבניינים שלמים". שני הארגונים האלה מסונפים ל-"קונצנזוס וושינגטון", ומכאן הקשר לארה"ב ה"אימפריאליסטית".

רק לאחר שנבחר, נחשף הנשיא פרז למשבר החוב הנוראי של המדינה, לאינפלציה הדוהרת, לאבטלה הנוראית, לרמות השחיתות ששברו שיאי חוצפה חדשים, והעוני הנורא שהכו ללא רחם באזרחי המדינה. זו הסיבה מדוע שתי דקות לאחר שנבחר, לקח הנשיא פרז את האחריות על כתפיו, ופנה לעזרת חברי "קונצנזוס וושינגטון", בוגד לפחות במשתמע ברצון העם ובאמרות הפופוליסטיות שהפריח לפני הבחירות.

לי הנושא הזה מאוד הזכיר את משבר האינפלציה בישראל ב-1984, את תכנית הייצוב הכלכלי שהגה הפרופ' לכלכלה סטנלי פישר, בהנהגת ממשלת הרוטציה של פרס ושמיר שהצילה את המדינה מזוועה דומה לזו שחווה היום ונצואלה.

הנשיא פרז, כמו פרס אצלנו, הנהיג מספר רפורמות מבניות כואבות, כשהמשמעותית והכואבת ביותר היתה העלאת מחירי הדלק לגובה שלפחות מכסה את עלויות הפקת הנפט. דבר זה הקפיץ מיד את מחירי הנסיעה בתחבורת ההמונים הציבורית, שנשענה על הדלק שנשפך במעצמת הנפט כמו מים.

 

 

הוגו צ'אבס. צילום: Victor Soares/ABr
הוגו צ'אבס. צילום: Victor Soares/ABr

האופוזיציה בגיבוי התקשורת, ניצלה את המצב והלהיטה את תחושות הבגידה והזעם על עליית יוקר המחייה בזמן משבר כה חריף, ניגנה על תחושות השנאה כלפי האימפריאליסטים האמריקאים שהפילו עוד ב-73' את השלטון הסוציאל-דמוקרטי האהוב בצ'ילה השכנה, והוציאו אלפי ונצואליים לרחובות בגלי "הקראקזו" של "מחאות עממיות". כשההפגנות הפכו אלימות, ממשלת פרז הגיבה בפיזורן בכוח צבאי, והחיכוכים הקשים בין הצדדים גרמו בין 300 ל-5000 הרוגים.

כמובן שהאופוזיציה מינפה את גלי ההפגנות וההרג ברחובות וכינתה זאת "טבח איום של מפגינים חפים מפשע ע"י ממשלה נאוליברלית-פאשיסטו-ימנית!", תוך שהיא מצביעה על העובדה שהרפורמות שהנהיג הנשיא פרז בשנה-שנתיים האחרונות לא הביאו מזור למצוקת העם. רפורמות שלוקחות לפחות כ-5-6 שנים עד שרואים תוצאות. רפורמות שאם האופוזיציה והתקשורת היו נותנים להן גב, היו משפרות את החיים של כולם. אבל שנאה אידיאולוגית של היריב מוציאה אדם משפיותו.

בתגובה למאורעות "הקראקזו", הנהיג הגנרל הוגו צ'אבס ב-1992, ניסיון הפיכה צבאי כושל, בעזרת מימון נדיב של ממשלת קובה, עליו ישב בכלא. מספר חודשים לאחר מכן מאמיניו ניסו שוב – ונכשלו שוב. בניסיונות ההפיכה עקובי הדם אלה נספו 143 ונצואליים ומאות נפצעו.

לא עברה שנה מנסיונות ההפיכה, והנשיא פרז "הכושל" הודח מתפקידו. מאז משבר שנות ה-80' ועד היום לא הצליח אף פוליטיקאי ונצואלי להציל את המדינה ממשברי אינפלציה מסחררים. האינפלציה לא ירדה מתחת ל-10%, והעלתה את קו העוני ל-66% ב-1995. ב-1996, האינפלציה שברה שיא והגיעה ל-100%.

על הם למה לא הצליחו והמשך סיפורה של ונצואלה בחלק ב', בפוסט הבא.

אלון גולדברג

אלון גולדברג

אלון גולדברג
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

Screenshot_7

נחשפו נתוני ההחלמה ממחלת הסרטן בישראל

האגודה למלחמה בסרטן פרסמה הבוקר נתונים מעודדים לפיהם ישנה עלייה משמעותית במספר המחלימים מהמחלה. מנכ"לית האגודה מירי זיו: "ישראל יחסית במצב טוב"