הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן התכנסה היום (ב') לדיון טעון באשר לטענות משפחות הנעלמים על כך שארגון ויצו לקח חלק משמעותי במנגנון שאִפשר את חטיפת הילדים לאורך עשרות שנים.

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן ('הליכוד') הודתה לנציגי ויצו שהגיעו לדיון, בניגוד לדיון הקודם, והקדימה כי "אין חולק על העובדה שתרומת התנועה סייעה רבות למדינה ולמפעל הציוני", אך הסבירה כי "ילדים רבים שהיו בתחום אחריותם נעלמו והוועדה שבראשותי קיבלה מנדט להתחקות אחר עקבותיהם" ולכן החליטה לקיים את הדיון.

יו"ר הועדה המיוחדת, ח"כ נורית קורן. צילום: פלאש 90
"ילדים רבין שהיו בתחום אחריותכם נעלמו". יו"ר הועדה המיוחדת, ח"כ נורית קורן. צילום: פלאש 90

 

מנכ"לית ארגון ויצו, שרית ארבל, הגיבה בדיון לדברים והסבירה כי מסגרות הילדים בשנים הראשונות למדינה הוקמו על ידי ויצו ואלה העניקו טיפול לילדים. "תהליך הוצאת ילדים מאותן מסגרות לאחר שקיבלו טיפול, התבצע רק בהתאם להנחיות שהתקבלו מרשויות המדינה", טענה ארבל, "כל החומרים המצויים היום בויצו נגישים לציבור. החומרים הכלליים מהשנים 1920-1970  מצויים  בארכיון הציוני שפתוח לעיון הציבור ואילו אצלנו יש תיקים רפואיים שפתוחים לעיון קרובי משפחות הילדים הנעדרים".

עו"ד עופר שפירא, המייצג את ארגון ויצו, הוסיף כי התיקים הרפואיים של הילדים בויצו כוללים פרטים של הילד, כולל פרטי הורים, פרטים רפואיים על הטיפול ותרשומות על נסיבות הכניסה והיציאה מויצו. "אם מדובר באימוץ אז זה התבצע על ידי רשויות הרווחה ולויצו אין קשר לכך. את התיקים אנחנו כאמור מאפשרים לראות. התיקים נמסרו לוועדת קדמי".

אחות, אם ותינוק יוצאי תימן במחנה עין שמר, 1950.צילום: פריץ כהן
אחות, אם ותינוק יוצאי תימן במחנה עין שמר, 1950.צילום: פריץ כהן

 

היו"ר קורן, שביקשה לאורך הדיון לוודא כי הארכיון לא יושמד, אמרה כי היא מבקשת לקבוע נוהל מסודר מול הוועדה לחקר הסוגיה והחומרים שנמצאים בארכיון. "היינו שמחים גם לדעת האם לארגון יש מידע על תיקי האימוץ מאותם שנים". לאור ההכחשה של נציגי הארגון כי הם לא עסקו באימוץ, טענה חה"כ קורן כי ישנם מסמכים המעידים אחרת. "יש מסמכים שמראים שעסקתם באימוץ וויצו אף רשמה ילדים ברישום מאוחר, בואו לא נתעלם מזה!", עוד הטיחה בהם היו"ר: "במקרה שלכם רב הנסתר על הגלוי ואנחנו לא יודעים אם נרשמו הילדים הנכונים להורים הנכונים. בואו נניח את הדברים על השולחן. יש למשל חותמת של ויצו על מסמך לפיו ביצעתם הליך של רישום מאוחר משנת 1948, מועד מפקד האוכלוסין הראשון".

עוד הוסיפה ואמרה כי האחות לשעבר שלומית מאליק העידה שכאשר היא שהתה בבית ילדים במעברה קדימה הגיעו אנשים שדיברו בשפות זרות וביקשו לארוז בגדים ומזון עבור הילד ליום הראשון. "אני מאמינה שיהיו תיקי אימוץ. נצטרך לחקור בניירת ולראות האם ניתן להבין איך עבדו איך עשו מה שעשו. חלק אולי הגיעו לויצו בלי שמות וצריך לדעת מה ויצו עשו כדי למצוא את הורי הילדים האלה".

בהמשך הדיון חה"כ קורן הציגה מסמכים שנמצאו בין חומרי הארכיון של וועדות החקירה, של עובדות ויצו צפת בהן צוטטה שרה פרל, אחות במעון ויצו: "אני בין הפטיש והסדן כעת. קבלתי הוראה לומר שאני לא זוכרת כלום וזהו אני לא יכולה לומר לך כלום" . אותה שרה פרל סיפרה: "כל הזמן הביאו (ילדים)… הביאו ולקחו… תמיד היינו מלאים. הורים לא הגיעו. אבל הגיעו תורמים". כששאלה פרל את האחראית מדוע הורים לא באים לבקר נענתה: "כי יש להן הרבה ילדים, הרבה בעיות, אז הם לא רוצים את הילדים". פרל צוטטה: "אני לא אגיד לך את השמות כי אני לא רוצה לסבך אותו בשום דבר" ואז סרבה לומר לה מי נתן לה את ההוראה להגיד 'לא זוכרת דבר'.

לדברי חה"כ קורן, "אנחנו מנסים לגלות מה היה ואיך עבדו. אנחנו רוצים עוד מסמך ועוד מסמך כדי לפתוח את האור על הפרשה הזאת כשהילדים היו בחזקת ויצו. אנחנו מבקשים את שיתוף הפעולה מצדכם".

ילדי תימן. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
ילדי תימן. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

 

המנכ"לית ארבל שהתקשתה לשמוע את הדברים אמרה כי "העובדים שעבדו כבר לא איתנו. אנחנו נשתף פעולה ונעמיד לרשותכם כל מה שניתן. אין לנו עניין להסתיר מידע אבל אנחנו מתקשים למצוא תשובות כי אין כבר את מי לשאול.

לאחר מכן, יו"ר ארגון ילדי תימן בישראל, אבנר פרחי, הציג בפני הנוכחים רשימה שמית של 55 שמות ילדים מחודש אוקטובר 1955. שנכנסו לויצו תל אביב מסיבות שונות. לדבריו, 16 מהם נכנסו במטרה להימסר לאימוץ  כאשר ארבעה מהם מפרשת ילדי תימן". לדברי פרחי לכל אותם ילדים תימנים ניתן שם המשפחה "אמץ" וזה לדבריו הקוד אתו ידעו להבדיל בין ילדים חטופים לילדים שנשלחו לאימוץ רגיל.

עוד הוסיף וסיפר כי בשנת 1986 עשו כנס בראש העין, שם אדם בשם שמוליק פייבר ה סיפר שהוא ילד מאומץ ושהוריו סיפרו לו כיצד הנחו אותם לבוא לויצו תל אביב ולבחור ילד. "כשהם יצאו החוצה הפקיד של ויצו הכין להם תעודת לידה חדשה". לדברי פרחי, ארגון ויצו היה תחנה מרכזית לילדים חטופים. ויצו הכניס את הילדים האלה כדי לנפק אותם כילדים מאומצים. ארגוני הנשים קיבלו ילדים חטופים על פי מפתח קואליציוני".

יו"ר הוועדה להנצחת ילדי תימן, רחמים עדן, שאל "אם הילדים הבריאו בטיפול ויצו אז למה הם לא חזרו לבית הוריהם"? "מי שמבריא לא הולך לבית הבראה. לא חוזרים לבית הבראה. יש עדויות מצולמות של מטפלות בעין שמר שהילדים הגיעו לבתי התינוקות בלי זהות, משם לרמב"ם, עברו לויצו ומשם יצאו עם שמות. ויצו צפת קראו לזה "טרנספורטים". הילדים הגיעו לויצו ללא זהות ולכן לא יעזור שיפתחו את תיקי האימוץ. צריך לפתוח את כל הרישום המאוחר. לקחת דגימות מהאנשים האלה".

המחאה אמש בירושלים ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן. צילום: פלאש 90
המחאה אמש בירושלים ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן. צילום: פלאש 90

 

מנכ"לית ויצו שמעה את הדברים הקשים ואמרה: "אני לא יכולה להסביר ולהתנצל על מה שהיה בעבר. אני פה ולא מסתתרת מאחורי דבר ומייצגת את ההנהלה הנוכחית. אני לומדת את הנושא והכאב הוא משותף לכולנו ונמשיך לשתף פעולה. אני כאן ומייצגת את ההנהלה שתסייע בכל מה שהדין מאפשר לנו". עו"ד שפירא התייחס לסוגית נהלי הארגון מאותם שנים ואמר כי לא נמצאו נהלים כתובים. "החומר הועבר לארכיב הציוני בין השנים 1920 עד 1970. הוא ניתן לעיון לפי כל הכללים ולאור חשיבות הנושא נמשיך לשמר אותו. בתחילת שנות המדינה היה לויצו תפקיד רפואי. ויצו איננה מוסמכת למסור ילדים לאימוץ ומי שעסק באימוץ אלו פקידי הסעד". היו"ר קורן השיבה לו: "יש הוכחה שביצעתם רישום מאוחר. תפסיקו להכחיש את זה שביצעתם אימוץ". ועו"ד שפירא השיב: "ועדת קדמי אמרה שהאימוץ עשה משרד הסעד ולא ויצו".

חה"כ רחל עזריה: "אני אומרת לכם ויצו, האמת בסופו של דבר תצא לאור. יש פה פצע מוגלתי שדוקרים אותו כל הזמן, עדיף לפתוח אותו בצורה מסודרת ונקייה. הרוב המוחלט של אנשי הצוות בויצו הלך לעולמם, בואו תפתחו ותספרו מה היה. כדי שנוכל להתקדם לשלב הבא צריך קודם כל לדעת את האמת, רק  לאחר מכן נוכל להתקדם להחלמה".

ארכיון המדינה. סגור בפני משפחות ילדי תימן
"ויצו העבירה את כל החומרים והתיקים לוועדות החקירה". ארכיון המדינה

 

היו"ר קורן סיכמה את הדיון ואמרה: "אני מברכת על פריצת הדרך עם ארגון ויצו ועל נכונותם לשתף פעולה עם הוועדה. הוועדה מבקשת לפשט תהליכים עם המשפחות ולצאת בקמפיין עבור המשפחות שיכולות לפנות אליכם. הוועדה תקבע מולכם נוהל מסודר לעיון בחומרים. הוועדה גם תפנה למשרד הרווחה בבקשה לאפשר לוועדה לעיין בחומרים של משרד הסעד הנמצאים בארכיון".

"לויצו לא הייתה כל סמכות או אחריות בנושא הליכי קבלתם ועזיבתם של הילדים למוסדות"

מארגון ויצו נמסר בתגובה: "אנו מבקשים להדגיש שהליכי קבלתם ועזיבתם של הילדים למוסדות ויצו טופלו בלעדית ע"י רשויות המדינה ולויצו לא הייתה כל סמכות או אחריות בנושא. חלקה היה בדאגה לשלומם ולבריאותם בלבד. כפי שמתנהל גם היום".

ויצו מזמינה קרובי משפחה לאתר מידע. צילום מסך מתוך אתר האינטרנט של ויצו
ויצו מזמינה קרובי משפחה לאתר מידע. צילום מסך מתוך אתר האינטרנט של הארגון

 

עוד מסרו בארגון, כי "מאז ומתמיד פעלה ויצו בשקיפות והעניקה גישה, ע"פ חוק, לתיקי ילדים שיש בידה לקרובי משפחה. גם היום אנו מזמינים קרובי משפחה שסבורים שהם יכולים למצוא מידע בארכיון ויצו, לפנות אלינו ואנו נשמח לסייע להם, ככל שניתן לאתר מידע אודות יקירהם. ויצו אף יצאה בקמפיין נרחב הקורא למשפחות לפנות אליה. בנוסף לזאת, העבירה ויצו במרוצת השנים את כל החומרים והתיקים שהיו מצויים בידה לוועדות החקירה הממלכתיות, שלא מצאו דופי בהתנהלותה ושיתפה פעולה עם כלל הגורמים הממשלתיים. כארגון שהיה ועדיין אחד מעמודי התווך של החברה בישראל המטפל במאות אלפי ילדים, אנו מברכים על פועלה של וועדת הבדיקה בראשות ח"כ נורית קורן ונכונים לכל שיתוף פעולה ולהעמדת האמצעים העומדים לרשותנו".

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20