לאחר הניסיונות להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי בשלל הצעות חוק ספציפיות, מגיעה כעת הצעתה של חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו המכונה "חוק זחאלקה".
לפי הצעתה, אדם שהורשע במעשה טרור לא יוכל להיבחר ולכהן כחבר כנסת במשך 25 שנה לאחר סיום ריצוי עונשו.

זחאלקה מאיים בדיון על הר הבית בכנסת "יישפך פה דם"

כרגע החוק בישראל אינו מבחין בין עבירה פלילית – עליה חלה תקופת צינון של 7 שנים בלבד – לעבירת טרור, והצעתה של חה"כ ברקו מבקשת לעשות את ההבחנה הזו.
ח"כ ברקו מדגישה את הצורך בהחמרה "דווקא בעברות טרור בשל היותן חותרות תחת עצם קיומה של המדינה ופוגעות בשלומם של אזרחיה על רקע אידאולוגי, רקע שכידוע לא משתנה כל כך מהר".

עם זאת, הצעת החוק מאפשרת למי שסיים לרצות את עונשו, ולא עסק מאז ביצוע המעשה בפעילות טרור אחרת, להכהן בכנסת כאחד החכ"ים.

לדבריה של ברקו: "צריך להוקיע את מי שפועל אידאולוגית נגד המדינה".

"חוק זחאלקה". צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
"צריך להוקיע את מי שפועל אידאולוגית נגד המדינה". צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

להצעת החוק הזו ניתן הכינוי "חוק זחאלקה" מכיוון שאת ההשראה להצעה שאבה ברקו מהמקרה של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת.
כשהיה בן 18, היה מעורב זחאלקה בהתארגנות של אש"ף בכפר קרע. הוא נעצר, הורשע ונשלח לשנתיים מאסר.
בפברואר 2016 נפגש, ביחד עם חברי הכנסת מבל"ד חנין זועבי ובאסל גטאס, עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים שנהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע טרור, על מנת לקדם שחרור גופות המחבלים המוחזקות בידי ישראל, ובמהלך המפגש עמדו דקת דומיה לזכר המחבלים. כתוצאה מכך השעתה אותו ועדת האתיקה של הכנסת לחודשיים מישיבות הכנסת וועדותיה (אך לא מהצבעות). בעקבות המפגש אסר נשיא המדינה ראובן ריבלין על כניסתו לבית הנשיא.

"מהרגע שבו חה"כ ג'מאל זחאלקה יצא משערי כלא דמון, בו הוא ישב במשך שנתיים בגין חברות בארגון טרור, ועד לרגע שבו הוא נבחר לכנסת חלפו למעלה מ-25 שנה", אומרת ברקו, "אבל לא החוק הישראלי הוא זה שדרש ממנו להמתין כל השנים הללו. מבחינת החוק, לא הייתה מניעה מצדו של חה"כ זחאלקה להיבחר לכנסת כבר זמן רב לפני כן".

ח"כ ברקו. צילום: הליכוד
ח"כ ברקו. צילום: הליכוד

לדבריה, "מצד אחד, הזכות להיבחר היא זכות יסוד מן המעלה הראשונה. אך מצד שני, לחברה יש אינטרס ברור לסמל ביתר שאת את הפסול המובנה במעשה טרור ולהוקיע ציבורית באופן חריף במיוחד את מי שביצע אותו.
יש פה גם עניין עקרוני נוסף, לפיו מי שמבצע פעולת טרור הרי הוא פועל אידאולוגית נגד קיומה של המדינה או נגד שלום אזרחיה. לכן, עבורו שערי הכנסת צריכים להיות יותר כבדים מאשר עבור אנשים אחרים".



אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20