שלום חברים וחברות.
אז שבת הקרובה, כולנו קמים בבוקר עם שיר חדש בלב.
ומתחילים מבראשית !!

האמת, פרשת בראשית יש בה משו טיפה לא פיירי..
יש בה תכנים שאפשר לדבר עליהם שנה שלמה: בריאת העולם. בריאת אדם בצלם אלוקים, הפרדת אדם וחוה. פספוס האכילה מעץ הדעת. קין והבל. התפתחות המשפחות והמקצועות..
והכל בשבת אחת..
לא פייר..

אז בחרתי לגעת בנקודה שמנסה להסתתר, בבריאת העולם.
רבות אפשר לשוחח על הבריאה:
כיצד בדיוק היתה בריאת העולם?
איך זה מסתדר עם המדע, אם בכלל..?
(תורת הסוד עוסקת מפרשיות אלו).

ובכל זאת נשאל שאלה קצת לא מקובלת:
מה כלכך משמעותי בתיאור בריאת העולם?
מה יש לנו לעשות עם מידע זה? זה נוגע בנו?
נשמע 'קצת' רחוק מהחיים.. אלוהי משהו..
ומה משמעות הפירוט של כל יום-
מדוע לא לכתוב: "בראשית ברא אלוקים את העולם כולו.
וכעת נעבור לסיפורים יותר אנושיים.."

ופה מגיע החץ בלב.
התורה רוצה להדגיש..
שאלוקים עוסק בלהעניק חיים !!!
לכל גרגר חול, עלה, מעיין, קשת וענן.
אלוקים 'יוצא מהאולימפוס שלו', יורד אל הארץ, ו'מטריח' את עצמו במשך ששה ימים (של אלוקים..)- לתת חיים.

אם כך: בכל פעם שאנו חווים חווית חיים..
זו פיסת אלוקים.. !!!
נשמה.

האמת, יש פה יותר:
כי כשאני נותן 'חיים' לאחר- זה בעצם המשך של בריאת העולם !!!
אם זו נתינה של צורכי חיים בגוף,
או רוח וחיוך להשיב נפש,
ואם זה אויר פסגות לנשמה..
הבריאה ממשיכה !!! והיא בידים של כולנו.
וזהו 'בצלם אלוקים' שניתן בנו.

אז איפה זה היום?
למה איני חש בכל עת את הנשמה שלי חיה ובועטת? איפה חדוות חיי? למה יש בי גם יאוש ודכאון?
ואיך יתכן שיש כאלה שטיפה 'ממעיטים' חיים של אחרים?
אומר שלמה בספר משלי:
"והאלוקים עשה את האדם ישר-
והמה חישבו חשבונות רבים"..
היכן שהוא במהלך חיינו התחלנו לחשב חשבונות:
מה יגידו הרבים.. מה הם חושבים? האם אני רצוי שם? מוערך? אהוב? שייך? ו..
שם הכל קיבל תפנית לכיוון של כאב שבא מבחוץ

אולם בפנים.. אנו ישרים. וככל שנסיר מאיתנו את ההתחשבנות החיצונית לנו, נשוב ונהיה- בצלם אלוקים.
מעניקי חיים. לנו אישית. ולאחרים..

מברך אותנו שנזכה להמשיך את הבריאה, ולהעניק חיים בכל הרבדים..
גוף נפש ונשמה.




אלדר ממן

אלדר ממן