רונית אלקבץ היתה אבן דרך חשובה מאוד בעולם התרבות הישראלי בכלל, ועולם הקולנוע בפרט. היא הגיעה רחוק מאוד וסרטיה הבליטו את הייחודיות שהייתה שייכת רק לה.

אלקבץ מעולם לא למדה משחק, לפני שנים קראתי שניסן נתיב, המנהל המיתולוגי של אחד מבתי הספר הנחשבים למשחק, לא קיבל אותה לשורותיו. זה לא הפריע לה לבנות קריירה מפוארת בארץ וגם בצרפת. בעשור האחרון שיתפה אלקבץ פעולה עם אחיה שלומי במאי בעצמו, ויחד יצרו את הטרילוגיה שכללה את הסרטים "ולקחת לך אישה", "שבעה" והאחרון "גט".

 

אלקבץ ב״Trepalium״. צילום: יח"צ
אלקבץ ב״Trepalium״. צילום: יח"צ

 

לפני מספר שנים השתתפתי בקורס משחק מול מצלמה מאחר ויש מאחורי גם לימודי תיאטרון, את הקורס הנחו מספר במאים ביניהם שלומי אלקבץ. באותו זמן השיעורים שלו היו האהובים עלי ואליו הכי התחברתי. באחד מהשיעורים ניתחנו סצנה של רונית אחותו מהסרט "שבעה", ונחשפנו לשיטת העבודה של השניים.

היה מרתק, שלא לומר מעצים, וגם העיר חזק את הרצון של כל שחקן לעבוד עם צמד האחים המוכשר הזה. היום בבוקר חשכו עיניי כשההתראות בנייד בישרו את הידיעה הכואבת על מותה של אלקבץ. השאירה שני ילדים בני ארבע, תאומים אותם זכתה להביא לעולם בגיל 47. עצוב, עצוב נורא.

יהי זכרה ברוך.




ליאת כרמון

ליאת כרמון