0:31 22/10/2017
מבזקים
דף הבית > תרבות > השבוע: 70 שנה לליל וינגייט

השבוע: 70 שנה לליל וינגייט

בשיאם של ימי המאבק בבריטים, ספינת המעפילים "ווינגיט" ועליה 248 (רמ"ח) ניצולי שואה מנסה להגיע לחופי תל אביב

על פי האגדה "ברברה הקדושה" הייתה נערה צעירה שחייה בסביבות שנת 300 לספירה. היא הייתה בת למשפחה פאגנית בזמנים בהם האימפריה הרומית נלחמה (עדיין) בנצרות. כשברברה התנצרה, אביה כלא אותה במגדל ובסופו של דבר כאשר נגזר עליה גזר דין מוות, אביה התנדב לבצע את גזר הדין וערף את ראשה.

"ברברה הקדושה" הפכה לימים למגינה (בין השאר) של הכורים, האלקטרונים, האדריכלים, חיילי ארטילריה, כל העוסקים בעבודות פירוטכניקה, זיקוקים וחומרי נפץ צבאיים, הכבאים, הקברנים, הכובענים, האסירים והנערות.

ב-26 לחודש דצמבר 1927 כמה ימים לאחר שצוין ברחבי העולם הנוצרי יומה של "ברברה הקדושה", נולדה בברלין ילדה למשפחה מתבוללת, ההורים לבית משפחת פולד קראו לבתם על שם הקדושה המעונה ברברה.

כמה שנים מאוחר יותר כאשר עלו הנאצים לשלטון נגמר הרומן המתבולל של המשפחה והחלו רדיפות אביה פוטר מעבודתו, ובשיאו של הסיפור לאחר ליל "הפירוטכניקה" ליל הבדולח בנובמבר 38 מתאבד אביה כשהיא בת 11.

רגע לפני תחילת מלחמת העולם הגיעה הנערה ברברה לארץ ישראל, החלה ללמוד ב"גימנסיה בלפור" ושינתה את שמה לברכה.

השבוע, לפני 70 שנה, בשיאם של ימי המאבק בבריטים, ספינת המעפילים "ווינגיט" ועליה 248 (רמ"ח) ניצולי שואה מנסה להגיע לחופי תל אביב.

הנערה ברכה עומדת במרפסת תל אביבית אוחזת בנשק ויורה על משוריין בריטי, הבריטים משיבים אש וברכה נופלת אל מותה. ברכה פולד הופכת לסמל המאבק של הישוב בבריטים "ברכה הקדושה".

את התפילה לזכרה פרסם אלתרמן בטורו השביעי:

ברכה פולד / נתן אלתרמן

היא עגנה במפרץ על פני מים שחורים,
במלכודת ספינות-הציד.
היא עמדה מוארה בקרני זרקורים,
כמו אז, בליל-וינגייט, למול היורים
שקלעו אל מרפסת הבית.
לבדה כמו אז, עת כרעה למולם,
מִנִי אור ומדם מסֻנורת – –
היא לא נחה. נתיב יגיעה עוד לא תם.
היא נפלה על החוף.
וחזרה מן הים…
עקשנית ודמומה וחותרת.
היא חזרה מן הים אל חופה-מתמיד
והבריטים רודפים אחריה.
היא כאילו פשוט התחלפה בתפקיד
עם אותה אֳנִיֹנֶת-קיטור איטלקית
אשר לה היא מסרה את חייה.
היא רק באה לראות אם דמה שנִתז
לא נשכח בחצר האובדת.
היא רק באה לראות אם יד-אח בה תאֹחַז
אם ישנה ברכה פולד על החוף כמו אז
ואם עוד היא כמוה בודדת.
היא רק באה לראות ולהיות לעדה,
אם העם שקרא לה אל מרד,
אם רוצה ויכול הוא לתת בעדה
חלק-אלף מזה שנתנה לו ידה
עת הבְּרֶן-גַּן ירק בה עופרת.
אך מחיפה עד ברונכס, רב טרדות ואבק,
נם העם ששקל את השקל.
רק פלקטים על קיר, בקולם המובהק,
לה קראו להמשיך באותו מאבק
אשר בו היא נפלה מְרֻסֶקֶת…
והלילה שתק, והרימה אגרוף
האימפריה, וַתַּך: שובי ימה!
והעם, כל העם מִנִי סוף ועד סוף,
מִנִי כנען עד ברוקלין, לא נע אל החוף…
ופְעוּּלַת הגֵרוש הנה תמה.

פלג לוי

פלג לוי

מנהל הפקה פרויקט תיעוד דור תש"ח "תולדות ישראל" , יוצר דוקו, חוקר עצמאי.
פלג לוי
פלג לוי
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

המירוץ. שילוב בין תחרותיות לרעות. צילום: רונן בוידק

"האירוע משקף במדויק את ערכיו של רפנאל"

ביום שישי הקרוב יתקיים מירוץ הניווט השנתי ה-8 לזכרו של סמ"ר רפנאל מוסקל הי"ד שנפל במלחמת לבנון השנייה. המארגנים: "האירוע משקף את אישיותו של רפנאל מתוך תקווה להנציח את ערכיו"