סיפתח טוב אומר שבטח כל היום יהיה טוב… בכלל, אנחנו מחפשים סימנים ומקווים שהתחלות טובות יבשרו גם את ההמשך. לכן בראש השנה, אנחנו אוכלים מאכלים שהם סימנים לשנה טובה ומתוקה.

גם בקריאת התורה אנחנו משתדלים להקפיד על הכלל הזה. הרמב"ם אומר שלמי שעולה לתורה צריך לקרוא קטע שפותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב. ובכל זאת לכלל הזה יש יוצא מן הכלל. בפרשת האזינו, משה רבנו אומר דברי תוכחה באוזני ישראל, ומזהיר אותם שאם יחטאו אחרי שייכנסו לארץ, הם ייענשו על כך. כשקוראים את פרשת האזינו בבית הכנסת, פותחים ומסיימים את הקריאה בפסוקי תוכחה, כדי לעורר את הציבור לחזור בתשובה.

ככה זה, כשצריך, אין ברירה ומשתמשים גם במילים חריפות או עניינים לא נעימים.

אלא שיש כאלה שאצלם גם התכנים הקשים נעשים נעימים ורכים. מסופר על אדמו"ר האמצעי מחב"ד שהתארח בבית כנסת כלשהו וכששמע את קריאת התורה, שהייתה פרשה של תוכחה קשה, הוא התעלף. כשהוא התעורר שאלו אותו מה קרה, הרי הוא שומע את הפסוקים האלה בכל שנה. ענה אדמו"ר האמצעי, שתמיד היה שומע את אבא שלו קורא את הפסוקים האלה, "וכשאבא קורא, גם התוכחה נשמעת כמו ברכה…"

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20