אחרי שהורשע הנאשם הוא פנה אל השופט ושאל – "אדוני השופט, אם אומר לך שאתה אידיוט, מה תעשה?"

"אני אעמיד אותך למשפט על ביזיון בית הדין, כמובן" השיב השופט.

"ואם רק אחשוב שאתה אידיוט", שאל הנאשם?

"אני לא יכול לשפוט אותך על המחשבות שלך" אמר לו השופט.

"ובכן, אדוני השופט", סיים הנאשם, "אני חושב שאתה אידיוט"…

אסור לקלל דיין או את מלך ישראל אומרת התורה, אך בפסוק אחר היא מוסיפה ואומרת "לא תקלל חרש"!

למה דווקא חרש? האם אדם שומע מותר לקלל?

לא ולא! אדרבה, כוונת התורה להדגיש שאפילו חרש, שאינו שומע ולכן אינו נפגע, אפילו אותו אסור לקלל, ובוודאי שאסור לקלל גם כל אדם אחר.

אבל למה בעצם אסור לקלל את מי שאינו שומע? האם זה לא נכון ש"מה שהוא לא יודע לא יזיק לו"?

מחבר ספר 'החינוך' טוען שלא. גם קללה שלא שמע המקולל, עלולה להזיק לו בדרכים עקיפות, אפילו על ידי השפעות רוחניות נסתרות.

הרמב"ם עצמו מציע הסבר אחר. הוא טוען שהתורה אסרה עלינו לקלל, לא רק בגלל מה שעושה הקללה למקולל, אלא גם בגלל מה שהיא עושה לנו. אסור לנו, אומר הרמב"ם, להרגיל את עצמנו לכעוס ולנקום.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20