המשנה במסכת אבות אומרת ש"מרבה נכסים, מרבה דאגה" והביטוי העממי אומר ש"אם אין שכל, אין דאגות".

אם נעשה אחד ועוד אחד, יצא לנו, שכנראה אם אין שכל גם אין הרבה נכסים.

אכן, זכות הקניין תלויה על פי התורה בהיותו של אדם בעל דעה צלולה.

לכן ילד קטן, שעוד לא נעשה בר מצווה, איננו יכול לרכוש דבר או למכור לאחרים. אפילו נתינת מתנה איננה באפשרותו.

אף על פי כן, לצורך אפשרות פרנסתו של הילד, קבעו חכמים שמגיל שש והלאה, בוחנים אותו, ואם הוא מגלה הבנה בטיבו של משא ומתן, רכישותיו ומכירותיו תקפות.

גם מי שלוקה בנפשו עד שדעתו איננה צלולה כדי לזכות לעצמו בנכסים או לתת אותם לאחרים, גם הוא איננו יכול לרכוש, למכור או להעניק מתנה.

ומה לגבינו? אם עברנו את גיל בר המצווה הנושא איננו נוגע אלינו, לא?

ובכן, מתברר שגם אנחנו עלולים לאבד באופן זמני את כוח הקנייה והמכירה שלנו.

השיכור, אומר הרמב"ם, יכול לרכוש, למכור ולתת, אך מי שהוא "שיכור כלוט" עד שאיננו יודע מה הוא עושה, העסקאות שהוא מבצע, אינן חלות.

אם שותים, לא רק שלא נוהגים, אלא גם לא קונים ומוכרים.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.