כבר כמה ימים אנחנו עוסקים בניסיונות להכריע ויכוחים בין מוכרים לקונים.

המוכר טוען שהתכוון למכור את הסירה ללא המשוטים, את החמור ללא האוכף או את הבית ללא המזגן שבו, ואילו הקונה טוען שבלי ספק גם הפריטים האלה נכללו במכירה.

איך מכריעים?

ראינו שחז"ל מספקים לנו רשימות של עסקאות מכר שונות ומה שכלול בהן, וראינו שלעתים מעורב בהכרעה גם אומדן כוונתם של המוכר או הקונה.

אבל האם אין "פטנטים" נוספים שיעזרו לנו לברר למה באמת התכוונו המוכר והקונה?

רבי יהודה טוען במשנה שלפעמים ישנה דרך פשוטה לברר את העניין – סכום הרכישה!

הרי מחיר של עול שרתומה אליו פרה הוא ממש פעוט ביחס למחירה של הפרה. אם המוכר טוען שמכר את העול בלבד, ואילו הקונה טוען שהעסקה כללה גם את הפרה, במקרה כזה, אומר רבי יהודה, מחיר הרכישה ילמד אותנו למה הם התכוונו באמת.

אך חכמים – וכך גם נפסקה ההלכה – סבורים שלא נוכל להיעזר בכך. לדעתם גם אם שילם הקונה מחיר גבוה פי כמה ממחירו של עול, ייתכן שזה לא כי היה ברור לקונה ולמוכר שמדובר בתשלום גם עבור הבקר, אלא מפני שהקונה התכוון לפרגן למוכר "ולצ'פר" אותו.

 

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.