זה אולי קצת מביך אבל לפעמים גם נתינת מתנה, שבאה מאהבה, נעשית סיבה למריבה.

"רגע, רגע, נתתי לך במתנה את הגינה, אבל לא את השובך, זה ברור לך, כן?"

"סליחה?! ולרגע היה נדמה לי שאולי אתה בכל זאת טיפוס נחמד. מצטער מאוד, מה שנתת, נתת, וזה בוודאי כולל את השובך, ובפעם הבאה תחשוב לפני שאתה מחלק את הרכוש שלך".

מה עושים?

במקרים כאלה אנחנו נדרשים לשער למה התכוון נותן המתנה. אנחנו צריכים "להיכנס לו לראש", לערוך מין אומדן פסיכולוגי.

הרמב"ם מסביר שהתשובה לשאלה – מה התכוון הנותן – תלויה בשאלה אם הוא מכר את הנכס או העניק אותו במתנה.

כשמישהו מוכר, כוללת המכירה בעיקר את מה שנאמר בה במפורש, ולא שובך או "בוטקה" – עמדת שומר – שניצבים בשדה. אך כשמישהו מעניק מתנה מרצונו הטוב, אנחנו משערים שהתכוון לכלול גם דברים כמו שובך שכזה.

ידו של מקבל המתנה תהיה על העליונה בוויכוח מעין זה.

לא נעים להתקוטט על מתנות, אבל לכו תדעו, אולי כשבית הדין יכריע שהנותן התכוון לכלול גם את השובך במתנתו, זה יזכיר לו את האהבה שקדמה למריבה.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.