מעשה באדם, מספרים חכמים, שנשא שתי נשים – האחת צעירה והאחרת זקנה. הצעירה לא אהבה  את שערות השיבה של בעלה, והייתה תולשת אותן מראשו, ואילו הזקנה תלשה מראשו את שערותיו השחורות. התוצאה, אומרים חז"ל, הייתה שאותו אדם יצא קירח מכאן ומכאן.

כפי שלמדנו אתמול, מי ששוכב על ערש דוויי יכול למסור את רכושו לאחרים גם באמצעות הוראות מילוליות בלבד וללא פעולת העברת בעלות שנצרכת במצבים רגילים. אם הורה אדם כזה להעביר את רכושו לאחד מיורשיו, גם אם השתמש החולה במילה כמו "מתנה", הרכוש שיועבר ייחשב ירושה, ויש לכך משמעויות הלכתיות שאינן מענייננו.

הבעיה היא כשמדובר בגר.

בנו של גר, שהריונו החל בעוד אמו הייתה גויה, גם אם התגיירה במהלך ההיריון והבן נולד כיהודי, איננו יורש את אביו. לכן גם אם אביו שוכב על ערש דווי, ומבקש להעביר את נכסיו לבנו הגר, לדבריו אין תוקף. הרי מתנת חולה שכזה לבנו נחשבת כירושה, ובנו של גר איננו יורש אותו.

אם ימסור האב את נכסיו לבנים שנולדו אחרי שהתגייר, דבריו יתקיימו. אם ימסור האב את נכסיו לגרים שאינם בניו, גם בזה אין בעיה. רק בנו של הגר יוצא קרח מכאן ומכאן.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.