הרגעים המיוחדים שבהם שוכב אדם על מיטתו ועומד להסתלק מהעולם הם רגעים מלאי הוד. האפשרות לסיים את החיים מתוך דעה צלולה, היא מתנה שלא רבים זוכים לה. ימי סיום החיים הם לרוב ימי סיכום, ימים של התרגשות גדולה ופרידה מהאנשים האוהבים שליוו את האדם בחייו, וכעת מלווים אותו אל מותו.

אבל ההלכה כדרכה עוסקת גם בחלקים המחוספסים של החיים. לפעמים ההתכוננות לעולם הבא מלאה עיסוק בעולם הזה. לפעמים עסוק מי שעומד לעזוב את העולם בחלוקת רכושו ונכסיו לאלה שיישארו כאן אחריו.

העברת רכוש – חפצים או נדל"ן – מצריכה כמעט תמיד פעולה ממשית, כמו הגבהת החפץ על ידי הזוכה בו או שטר העברת בעלות וכדומה. אך במקרה של חולה שנוטה למות, קבעו חכמים שדי במילותיו כדי להעביר את רכושו לאחרים, וברגע שימות, יתקיימו מיד דבריו.

חכמים בחרו להקל עליו בעניין זה מתוך חמלה, כדי למנוע ממנו טרדה נוספת על מחלתו ואפילו סכנה שמא תיטרף דעתו אם לא יהיה תוקף לדבריו.

ומה אם אחרי כל זה יחלים החולה? מכיוון שברור לנו שהענקת הרכוש הייתה רק מפני המוות שהיה נראה ממשי וקרוב, במקרה של החלמה, תתבטל הענקת הרכוש מאליה.

 

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20