אחת מחובות היסוד שמטילה התורה היא הימנעות מגזל. גם בשביל מטרה נעלה כמו בניית גשר לשימוש הציבור, לא ייתכן שאכרות עצים מהחצר של השכן.

ובכל זאת, יש אחד שיכול ליטול כסף או נכסים על פי החלטתו, וללא קבלת רשות מאיש. זהו המלך, או מוסדות השלטון.

הרמב"ם מציין שמובן מאליו שאם גזר המלך לבטל מצווה ממצוות התורה, לא שומעים לו.
ועם זה, בכוח השלטון לגבות מיסים ולקבוע את סדרי התנהלות החברה. זה נכון בנוגע לשלטון יהודי או שאיננו יהודי. "דינא דמלכותא, דינא" – הדין שנקבע על ידי השלטון, הוא דין תקף ומחייב.

חכמי התלמוד אומרים שאם זה לא היה כך, היה אסור לצעוד על הגשרים בבבל, שנבנו מעצים אשר נלקחו מאנשים פרטיים על ידי המלך.
רק סליחה על השאלה הקצת בוטה – מי אמר שחייבים לציית לחוק?

לרמב"ם יש תשובה מיוחדת לשאלה הזאת. הרמב"ם מציין ששלטון מחייב הוא רק כזה שקיבל על עצמו הציבור. דיקטטור שמינה את עצמו ונוטל מאנשים עצים כדי לבנות גשרים, הוא סתם גזלן. הסמכות שביד השלטון היא לא "הטבת סלב" אלא ביטוי לכוח של הציבור, לכוח שלנו, ואם כן המחויבות למילוי החוק היא מחויבות לעצמנו

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20