22:35 26/05/2018
דף הבית > מורשת > הרמב"ם היומי – הלכות גזילה ואבידה, פרק ג'

הרמב"ם היומי – הלכות גזילה ואבידה, פרק ג'

"זה נהנה, וזה לא חסר – פטור מלשלם", באיזה תנאים זה חל? עודד מנשה מסביר

מה נראה לו, שאני פראייר?
הרי הקמצן הזה כבר חודשיים מחפש לשכור דירה, אז ממש התאים לו שנסענו לחו"ל והשארנו את השער של החצר פתוח.

שבוע! שבוע הוא ישן אצלי בפרגולה.
בסדר נו, הוא לא לכלך, לא השאיר סימנים, ואם לא היה אומר לי, לא הייתי יודע.

אז מה? אז זה לא שוד? זאת לא הסגת גבול?
הוא נהנה? יופי, שישלם!

אבל מתברר שזה לא עובד ככה.

"זה נהנה, וזה לא חסר – פטור מלשלם".
כך הדין – אם הוא לא גרם נזק או חיסרון כספי, עם כל הרצון לעשות כמה ג'ובות מההנאה שלו, זה פשוט לא הולך.
אם הייתי יודע מראש, הייתי יכול לאסור עליו להיכנס, והוא לא היה נפטר אז מתשלום על שימוש בניגוד לרצוני.

גם אם החצר הייתה עומדת להשכרה, היה עליו לשלם על המגורים בה.
אבל לא כשהתנאים האלה לא התקיימו.

ככה זה על פי דיני התורה – אנשים צריכים לשלם על חיסרון שהם גרמו, לא על רווח שהם הרוויחו!
והעיקרון הזה של המשפט העברי, שלפיו אם האחד נהנה והאחר לא חסר, פטור הנהנה מלשלם, העיקרון הזה נכלל גם בספר החוקים של מדינת ישראל.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20

אולי יעניין אותך גם

"לברך את עמו ישראל באהבה" | פרשת נָשֹׂא

פרשתנו מאירה את מבחן האהבה, שה-DNA שלו בא לידי ביטוי עוצמתי באהבה הדו-צדדית של הדדיות, בין הכהן המברך, לבין הציבור אותו הוא מברך