כשאנחנו מדברים על "שמועות" אנחנו מתכוונים לעניינים שאי אפשר ממש לסמוך עליהם. אך בהלכה, המושג "שמועה" מתייחס פעמים רבות למידע מהימן לגמרי, שפשוט נמסר לנו על ידי אחרים.

בכפר הגלובלי שלנו מידע עובר במהירות האור, בייחוד כשמדובר בעניינים דרמטיים כמו מותו של אדם. אבל במצבים מורכבים קורה שמישהו שומע שקרוב משפחה שלו נפטר, רק זמן מה אחרי הפטירה. בייחוד בעתות אסון, מלחמה או בתקופות היסטוריות מעט יותר רחוקות, קרה לא פעם שידיעות על פטירה הגיעו לאחר זמן.

פרק הזמן שחולף מהפטירה עד הגעת השמועה לקרובו של הנפטר קובע את סוג האבלות שבה צריך לנהוג אותו קרוב.

אם הגיעה הידיעה על הפטירה בתוך שלושים ימים, היא מכונה בלשון ההלכה 'שמועה קרובה'. במקרה כזה צריך הקרוב לנהוג שבעה ימי אבלות מאותו רגע.

אם הגיעה השמועה אחרי שלושים ימים, היא מכונה 'שמועה רחוקה', והקרוב השומע חייב לנהוג אבלות שעה אחת בלבד.

מעניין שמנהגי אבלות על הורים, שנמשכים שנים עשר חודשים, תלויים בזמן הפטירה ולא בזמן השמועה, ואם למישהו נודע על פטירת אביו תשעה חודשים אחרי כן, ימשיך לנהוג רק שלושה חודשים במנהגי שנת האבל. ומדוע? המפרשים הסבירו שהסיבה היא מפני שמנהגי שנת האבל תלויים בתהליכים שעוברים על הנשמה בעולמות העליונים, ולכן קשורים דווקא לפטירה הממשית.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20