הרב צבי נולד בבאר שבע כבן למשפחת עולים מטוניסיה שהתנהלה בפשטות ולפעמים גם במחסור. לאחר שסיים את בה”ס היסודי, ניסה להתקבל לישיבת בנ”ע “אהל שלמה” שבעיר, אך לאכזבתו לא הצליח בכך. צבי הצעיר לא אמר נואש, הוא התקבל לישיבה המקצועית בשפיר, וסיים בהצטיינות את לימודי החשמל. לאחר כיתה י”ב חשקה נפשו בתורה, אבל שוב טפחה על פניו המציאות המרה, הוא לא התקבל לשום ישיבה גבוהה או ישיבת הסדר בגלל רמתו הנמוכה בגמרא. היחיד שהסכים לקבלו היה הרה”ג יעקב אריאל שליט”א שבאותה תקופה היה ראש ישיבת ההסדר שבנווה דקלים.

בתחילת לימודו בישיבה התקשה מעט בלימודו, אולם הוא התעקש והשתדל להתמיד עד שלאחר כשנה כבר היה נחשב לאחד הבחורים המצויינים בישיבה והוסמך לרבנות בגיל צעיר, חבריו מספרים כיצד היה מתמיד בלימודו עד השעות הקטנות שבלילה, הם אף יודעים לספר על הויכוחים שניהל במהלך השיעור הכללי בסוגיא הנלמדת עם ראש הישיבה.

הרב צבי שירת בצה”ל במסגרת ההסדר, במשך כשנה הוא שמר על אסירים ערבים בבית כלא צבאי שהיה בתוך העיר עזה, במקום היה רק כרך אחד ישן של גמרא שבו מסכתות חגיגה ויבמות (שהיא מהקשות שבש”ס) והוא הצליח בזמנו הפנוי בין משמרת למשמרת, לסיים את מסכתות אלו באותה שנה. באחת הפעמים הוא הגיע לסכנת חיים – האסירים הכריזו על מרד, התאספו בחצר בית הכלא והחלו להקיף את החיילים ששמרו עליהם ולרגום אותם באבנים, הרב צבי וחבריו פעלו לפי מה שהורו להם וירו באויר, אולם זה לא הרתיע את ההמון הזועם שהקיף אותם… לבסוף המפקד ירה במתפרע אחד והרגו ובחסדי ה’ ההמון התפזר…

לאחר נישואיו הרב צבי ייסד עם עוד כשלש משפחות את הגרעין התורני בשדרות (בשנת התשנ”ג), במסגרת פעילותו שם, הוא מסר שיעורי תורה לאנשי העיר והיה מגיע לאזכרות, מעשר את הפירות וירקות שהוגשו ונושא מדברותיו.

לאחר כשש שנים הרב צבי עבר לגור בנתיבות שם התפרסם עד מהרה כתלמיד חכם עצום שבקיא בכל חלקי התורה והוזמן למסור שיעורים בהלכה אף ע”י הציבור החרדי בעיר .

בנתיבות שימש כרב הקהילה הדתית לאומית “נתיבים” שהחלה להתגבש אז, סיפרו אנשי הקהילה: התחלנו בתפילות ליל שבת בכיתה באולפנת בנ”ע, הרב צבי הגיע להתפלל כמו כולם, כשהיה נותר מרווח של זמן והרב צבי התבקש לדבר, עמדנו נדהמים מול שטף המקורות שקלח מפיו בבהירות רבה. הוא לא הוכתר באופן רשמי ולא הסכים לשום כיבוד, גם לא לכיסא במזרח, הוא פשוט בלט בגדלותו בתורה, לאט לאט נקשרנו אליו וביקשנו ממנו למסור שיעורים קבועים ולהשיב על שאלות בהלכה.

הרב צבי למד במכון רבני תורה ומדינה בניצן ובמסגרתו כתב ביאורים על הרמב”ם בספר שופטים. הוא לא הצליח להתמנות כדיין משום שלא התמצא בנבכי הפוליטיקה הדרושה לכך, אך שימש כטוען רבני והתעסק בעיקר בסוגיות כבדות משקל של פסולי חיתון והצליח לגרום להתרתם של אנשים רבים ע”י חוות דעתו הארוכה והגדושה בבקיאות וגאונות. מצוקתם של אנשים אלה נגעה מאוד לליבו ואשתו הרבנית מספרת שפעם אחת כשהיה נראה לו שאין היתר למשפחה מסויימת בכה בלילה… לאחר כמה ימים אמר בשמחה שמצא היתר… כחודש לפני פטירתו הגיע מועד הדיון בעניין אותה משפחה, הרב שהיה מאושפז אז בבה”ח סורוקה והוגדר כחולה סופני, הסביר לרופא את חשיבות העניין וביקש ממנו אישור לצאת לבית הדין, האישור ניתן לבסוף ובמהלך הדיון הוחלט להעביר את הנושא לבית הדין הגדול ונקבע לו מועד, הרב צבי נפטר ביום כ”א אייר התשע”ט לאחר יסורים קשים ממחלת הסרטן בגיל חמישים, יום לפני הזמן שהיה אמור להתקיים בו הדיון בבה”ד הגדול.

וכך ספד לו רבו הרב יעקב אריאל בהלויה: “לדעתי היה צפוי להיות אחד מגדולי הדור, רבותי, אין לכם מושג איזו גדלות הייתה לו! אבל גם בלי שהתמנה בפועל הוא היה דיין. עורכי דין שרצו מישהו שיתן חוות דעת משפטית כבדה שהדיינים יקבלו אותה, היו באים אליו, והדיינים היו עומדים לפניו ורואים את הגדלות שלו ולא מעירים כמעט דבר על הפסיקות שלו. איזו גדלות הייתה לו. כמה עגונות הוא התיר, כמה ממזרים הוא התיר”

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט”א אמר באזכרת השבעה: “ברור לי שבנות ובני ישראל אל הרב צבי בכינה, אל מי שעמד וחיפש לכם מוצא בהלכה, ח”ו לא לצאת מדרכה של תורה, לא לשנות פסיק, אבל בתוך התורה למצוא דרך שתהיה לתועלתן, לאפשר להם להקים בתים כשרים, מי עכשיו יבוא להמליץ טוב עבורכם?”

בהספדים עליו כונה שוב ושוב “הרב עבדיה עם הכיפה הסרוגה” בשל בקיאותו הרבה בספרות הפוסקים והודגש שהוא התחיל מאפס והצליח בזכות כח הרצון ושזו הוכחה שכל אחד יכול.

הרב צבי השאיר אחריו ספרים רבים שחיבר וטרם יצאו לאור, בהם ביאור מקיף על שו”ע חושן משפט הלכות דיינים ועדות (שעתיד לצאת באזכרת השנה אי”ה), ספרי שו”ת ובהם מאמרים רבים העוסקים בדרכים להתרת פסולי חיתון בהלכה, ספר מקיף על ז’ מצוות בני נח וספר על הלכות צבא, על כמה ממאמריו זכה בפרסים תורניים בחייו. אין ספק שתורתו הגדולה הנמצאת בספריו תמשיך ללוות את עולם התורה ביתר שאת ויתר עוז.

זצ”ל- לימוד בדבקות גם בשעותיו האחרונות
הרב סגרון בעת זכייתו בפרס הכתיבה התורנית.
הרב צבי יוצק את מגילת הייסוד יחד עם רבו הרב יעקב אריאל בהנחת אבן הפינה למרכז התורני נתיבים בעיר .
מכתב של חבר בה”ד הגדול לשעבר הרב ציון בוארון על אחד התיקים שייצג הרב צבי.

 

 

 

 

 

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.