במקביל לחוק הלאום המתגבש, ועדת השרים לענייני חקיקה תקיים ביום ראשון הקרוב הצבעה על הצעת חוק חדשה המבקשת לשים סוף לעתירות המגישים ארגונים המכנים עצמם "ארגוני זכויות אדם" לבית משפט בשם פלסטינים, ומסכלות את מדיניות הממשלות הנבחרות. את הצעת החוק, שקיבלה את הכינוי "החוק להגבלת זכות העמידה", יזמו 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' ו'צעירי הליכוד', דרכה הם מבקשים לערוך תיקון ב'חוק יסוד: השפיטה', לפיו, רק מי שנפגע באופן ישיר יוכל לעתור לבג"ץ.

מתוך 'הפטריוטים', ימים א'-ה' בשעה 22:00

ההצעה קוראת לעצירת השחיקה של 'זכות העמידה', אשר הובילה לפי דברי ההסבר, ל"התרבותן של עתירות המוגשות על ידי ארגונים ופרטים בנושאים פוליטיים, מדיניים וכלכליים, כאשר לעותר עצמו אין כל קשר לעניין נשוא העתירה ולא נגרמת לו פגיעה אישית".

בהסבר הצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה הולכת וגוברת של זכות העמידה, המגבילה את היכולת לעתור לבית המשפט למי שנפגע או שקשור לנושא העתירה בלבד. התוצאה היא התרבותן של עתירות שמוגשות על ידי ארגונים ופרטים בנושאים פוליטיים, מדיניים וכלכליים, כאשר לעותר עצמו אין כל קשר לעניין נשוא העתירה ולא נגרמת לו פגיעה אישית בשלה הוא מבקש סעד".

עדיין כאן בגלל ארגוני השמאל. הפגנת המסתננים ממול ביהמ"ש העליון, ינואר 2017. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עדיין כאן בגלל ארגוני השמאל. הפגנת המסתננים ממול ביהמ"ש העליון, ינואר 2017. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

הגשת ההצעה הייתה חוצת-מפלגות ונמנים עליה חברי הכנסת: מיקי זוהר (הליכוד), מוטי יוגב (הבית היהודי), ישראל אייכלר (יהדות התורה), דוד ביטן (הליכוד), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), אכרם חסון (כולנו) ועודד פורר (ישראל ביתנו).

"הצעת החוק מונעת ממי שאינו נפגע ישיר לעתור לבית המשפט העליון, ובך משיבה את המצב החוקי למציאות שהייתה טרם המהפכה שיצר בית המשפט, שרוקנה מתוכן את זכות העמידה. המצב הנוכחי פוגע בהפרדת הרשויות ומטיל עומס בלתי נסבל על מערכת המשפט כולה", מסבירים בתנועה למשילות ולדמוקרטיה.

"השחיקה הפרה את האיזון בין הרשות השופטת ליתר הרשויות"

'זכות עמידה' הינו מונח משפטי המגדיר את תנאי סף להגשת תביעה משפטית. עד למהפכה החוקתית התובע נדרש להיות מי שנפגע מהעוולה באופן ישיר. לאחר מכן הרחיבה הפסיקה את מתן זכות העמידה כך שעמותות רבות, חלקן במימון ממשלות זרות, עשו שימוש ביכולת לעתור גם כאשר הן אינן מייצגות אף גורם שנפגע פגיעה אישית מנושא העתירה. ההצעה למעשה מבקשת להשיב את המצב לקדמותו.

הריסת עמונה. צילום: הלל מאיר, TPS
הריסת עמונה בעקבות בג"ץ שהגישו 'יש דין' בשם פלסטיני. צילום: הלל מאיר, TPS

במחקר שערכה התנועה למשילות ולדמוקרטיה נמצא כי זכות העמידה בישראל היא הרחבה ביותר בעולם המערבי. באנגליה, יצא משרד המשפטים בשנת 2013 ביוזמה לצמצום זכות העמידה בטענה שהיא 'רחבה מידי', על אף שהייתה צרה בהרבה מזו בארץ, והשווה את המצב למציאות המשפטית באיחוד האירופי – שם זכות העמידה מוגבלת אף מוגבלת מזו שמציעה התנועה בהצעת החוק.

לטענת המציעים, "עתירות אלו נועדות להוביל להתערבות שיפוטית בעניינים שאינם נמצאים ברגיל בתחום עניינו של בית המשפט, ובכך לעקוף את סמכות הדרג הנבחר ואת הכרעות הבוחר". דוגמאות לעתירות מסוג זה ניתן למצוא בעתירות שעניינן הריסת יישובים בשטחי יהודה ושומרון, שברבות מהעתירות "אין העותרים מוכיחים כל זכות או זיקה למקרקעין עליהם ניצבים הבתים". דוגמה נוספת לעתירה מסוג זה היא בסוגיית מתווה הגז, "נעשה ניסיון לעשות שימוש בבית המשפט לצורך עקיפת החלטות שהתקבלו על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת, כאשר לעותרים אין כל עניין אישי בעתירה". גם מאחורי העתירות נגד מדיניות "נוהל שכן" בצה"ל, כהונת רה"מ כשר התקשורת, גירוש המסתננים וסוגיית תוואי הגדר עומדים ארגוני שמאל.

"נעשה ניסיון לעשות שימוש בבית המשפט לצורך עקיפת החלטות שהתקבלו על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת". שופטי בג"ץ. צילום: פלאש 90
"נעשה ניסיון לעשות שימוש בבית המשפט לצורך עקיפת החלטות שהתקבלו על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת". שופטי בג"ץ. צילום: פלאש 90

 

בסיכום הדברים נכתב כי מצב הדברים הנוכחי, עומד בניגוד לרצון הבוחר, ו"מאפשר לגורמים בעלי עניין פוליטי לאלץ את הרשות המבצעת לפעול בניגוד לסדרי העדיפות שלה ולמטרות לשמן נבחרה", וכי התערבות מעין זו מהווה פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ו"אין לה דבר עם מטרתו של בית המשפט להעניק סעד למי שנפגע".

"צעד חשוב בתיקון והחזרת המשילות והדמוקרטיה למדינת ישראל"

ח"כ בצלאל סמוטריץ', הנמנה על יוזמי ההצעה, אמר בשיחה עם ערוץ 20 כי "הסרת המגבלות על זכות העמידה הייתה אחד מהנדבכים המרכזיים של המהפיכה החוקתית שהוביל אהרון ברק. היא פתחה את שעריו של בית המשפט לרווחה לשלל עותרים אינטרסנטיים ובעלי עניין, הביאה לשולחנו לדיון ולהכרעה כמעט כל נושא שעלה על הפרק במדינת ישראל ובכך הפרה באופן גס את האיזון בין הרשות השופטת לשתי אחיותיה. השבת המגבלות על זכות העמידה וקביעה כי רק מי שנפגע באופן אישי יוכל לעתור לבית המשפט היא צעד חשוב בתיקון והחזרת המשילות והדמוקרטיה למדינת ישראל".

לדברי ח"כ מיקי זוהר יוזם ההצעה: "הצעת החוק הזו נועדה למנוע מגופי שמאל שכל מטרתם היא לפגוע בביטחון ובאינטרסים של מדינת ישראל, בכך שהם עותרים בשמם של אנשים עלומים שאין להם שום עניין בעתירה. חוקים דומים פועלים ברחבי העולם ובארה"ב  ומכאן שמדובר בחוק ראוי. אני מודה לדוד שאין ולצעירי הליכוד על היוזמה המשותפת".

יו"ר צעירי הליכוד דוד שאין: "הצעת החוק שיזמנו בעקבות התהליך המשפטי שהתנהל נגד הישוב עמונה, עוברת שלב נוסף לקראת העלאתה לוועדת שרים לענייני חקיקה. אני מאמין שעם תיקון זכות העמידה אנו נוכל למנוע מקרים נוספים של פינוי בתים בהתיישבות בשל עתירות של ארגוני שמאל קיצוניים מבלי שאף אחד הוכיח בעלות פרטית שלו על הקרקע. יש להדגיש כי אין כאן ניסיון לפגוע בבית המשפט העליון אלא לתקן את זכות העמידה כך שיוגדרו גבולות האקטיביזם השיפוטי ושיפחת העומס על מערכת המשפט בישראל".




אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20