בעשר השנים האחרונות המדינה לא מילאה אחר הוראות החוק הנוגעות לאיסוף מידע על תורמות ביצית וילדים שנולדים מתרומה זו. עמותת בוחרים במשפחה גילתה זאת כאשר פנתה למשרד המשפטים והבריאות מתוקף בקשת חופש המידע וביקשה לקבל נתונים על מספר הילדים שהוריהם קיבלו צווי הורות. מיכאל פואה, מראשי תנועת בוחרים במשפחה: "מדובר בשערורייה של ממש. יש אלפי ילדים שהגיעו לעולם מחוק תרומת ביציות והחוק שנועד בין היתר למניעת מחלות תורשתיות ולמניעת גילוי עריות, פשוט לא מיושם".

במשך עשור המדינה לא ממלאת אחר הוראות החוק הנוגע לאיסוף מידע על ילדים שנולדו מתרומת ביצית. הדבר התגלה כאשר עמותות "בוחרים במשפחה" פנתה למשרדי המשפטים והבריאות מתוקף בקשת חופש המידע לקבלת נתונים על מספר הילדים שהוריהם קיבלו צווי הורות – זוגות חד-מיניים ששניהם רשומים כהורי הילדים. כך שהמידע הגנטי אודות ילדים שנולדו בעשור האחרון לא רשום במערכת. מעבר למידע האישי והגנטי, אחת ממטרות המאגר היא לאפשר לילדים לברר מידע כדי להימנע מנישואים עם אח או אחות.

ב-2010 נחקק חוק תרומת הביציות, שבמסגרתו נקבע כי יש לנהל מאגר מידע שמכיל את פרטיה האישיים של התורמות. מאגר המידע אמור להיות חסוי ולא פתוח לציבור אך הוא יוכל, במקרה הצורך, לשמש את היילודים. עוד נקבע כי על המאגר להיות מנוהל על ידי רופא מומחה שמונה בידי מנכ"ל משרד הבריאות, באופן כזה שפרטיות התורמות לא תיפגע ומנגד יישמרו זכויות הילדים לגלות בעתיד את מורשתם הגנטית.

לאחרונה, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התנהלות המדינה מאחר והתגלו פערים בין מספר צווי ההורות לפי הנהלת בתי המשפט – 467 ילדים בין השנים 2014-2018. אך לפי רשות האוכלוסין וההגירה מדובר על 1,201 ילדים כש-50 מתוכם של זוגות גברים חד-מיניים והיתר של זוגות נשים חד-מיניות. ככל הנראה, הסיבה לפערים אלו קשורה להליכי פונדקאות שנערכו בישראל ואושרו על-ידי בתי המשפט בארץ, ובין הליכי פונדקאות שנערכו בחו"ל וחלק מהרישומים נעשו על-ידי רשות האוכלוסין שטיפלה בבקשות להכניס את הילדים לארץ.

בג"ץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בעתירה שהוגשה נכתב, בין היתר: "המידע אודות ההורות הביולוגית של אדם הוא מידע בעל ערך שאי אפשר שלא להפריז בחשיבותו: המורשת הגנטית שהוא נושא, קשרי הדם לאחיו ואחיותיו ועוד. במצבים מסוימים מאפשר החוק להפריד בין ההורה הביולוגי לילדו, אך עם זאת הקפיד המחוקק לשמר את המידע, כך שבמידת הצורך או כשהילד יתבגר ויהיה מעוניין בכך, תהיה לו האפשרות בכפוף לתנאים המוגדרים בחוק להיחשף למידע זה. בג"ץ השיב כי על המדינה להעביר את התייחסותה תוך חודשיים.

מיכאל פואה, מראשי תנועת "בוחרים במשפחה" ששותף להגשת העתירה, מסר: "מדובר בשערורייה של ממש. יש אלפי ילדים שהגיעו לעולם מחוק תרומת ביציות והחוק שנועד בין היתר למניעת מחלות תורשתיות ולמניעת גילוי עריות, פשוט לא מיושם. כך נהוג גם ברחבי העולם בנוגע לתרומות ביצית וזרע, הסיפור הביולוגי של אדם חייב להיות גלוי לעיני הילד".

עוד הוסיף פואה "החוק אמנם חוקק בשנת 2010 אבל הרשם הזה לא קיים ולא נרשם בו אף יילוד מאז מועד כניסת החוק לתוקפו. יש פה כישלון קולוסאלי של המערכת שאפשר להביא מאות או אלפי ילדים לעולם, ולא נקטה באותם צעדים מינימליים כדי לשמור על הזכויות שלהם שמוגדרות בחוק. מישהו חשב על זה והגדיר חוק, והמערכת כשלה. כמה אלפי ילדים שאין להם פה אבל זכויותיהם נרמסו על ידי המדינה".

אלדר ממן

אלדר ממן


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.