שמעון "קצ'ה" כהנר, צנחן שהשתתף בשחרור ירושלים ולחם ב-101, מאמין ששחרור הר הבית הוא טעות, חוזר בו מרעיונות הפשרה מול סוריה ומכנה בראיון ל"מעריב" את אלאור אזריה "פאסישט".

"מגנומטרים או לא מגנומטרים, ברור שיכולנו להימנע מכל המהומות בירושלים אילו התגשמו דברים שאמר לי שאמר לי בן גוריון יומיים אחרי המלחמה. מבחינתנו בכלל לא היינו צריכים להיות בהר הבית ועדיף היה להפוך את מתחם 'האגן הקדוש' לשטח בינ"ל של שלום", אמר קצ'ה לעיתון.

שמעון ק'צה כהנר. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
שמעון ק'צה כהנר. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

“כשיצאנו למלחמה ב–67', המטרה שלנו לא הייתה שחרור ירושלים, אלא למנוע את השמדת מדינת ישראל על ידי מדינות ערב. וכשהגענו לכותל, זה לא מה שריגש אותי, אלא דווקא המעבר של שער האריות. עכשיו, כשציינו 50 שנה למלחמה ההיא, עולה בי המחשבה שבכלל לא הייתי אמור להילחם בירושלים", סיפר הצנחן לשעבר.

“אנחנו, חיילי חטיבת הצנחנים במילואים, היינו אמורים לצנוח ליד אל–עריש או בסמוך לתעלת סואץ, במאמץ לבלום את המצרים. כבר היינו עם מצנחים על הגב, מוכנים לעלות על מטוסי התובלה בתל נוף, כשהגיעה הידיעה על תפיסת ארמון הנציב בירושלים בידי הירדנים כאות להצטרפותם למלחמה". את תפקיד הסמג"ד קיבל תוך כדי הקרבות.

“באותה מלחמה ניצב מולנו גדוד אל–חוסיין, הגדוד הטוב ביותר של הצבא הירדני, עם אמצעי מיגון יעילים, אבל מוטטנו אותו מהר יחסית, לאחר הלחימה, כשנכנסנו לתוך העיר העתיקה בעקבות הזחל"ם של מוטה, שנגח את שער האריות, היא נראתה לנו כעיר רפאים, בלי נפש חיה בסמטאות", הוא שחזר. "כשסיימנו את ההשתלטות על השערים ועל החומות, החלו לבצבץ דגלים לבנים מהחלונות המוגפים. כשהגענו לרחבת הר הבית, סחפו את כולנו חיבוקים וקפיצות של שמחה. היסטוריה!".

"אלאור אזריה? פאשיסט שלא שומר על טוהר הנשק"

לאחר סיום לימודיו ושנים לפני שחרור העיר העתיקה, הצטרף קצ'ה ליחידה 101 שפעלה חודשים ספורים בשנת 1953 ונלחמה בפדאיון. “בהרבה יחידות מזכירים את ה–101, כי רואים ביחידה כמי שחוללה מפנה מאוד משמעותי בדפוסי הפעולה של צה"ל, צבא שסבל בירידה במוטיבציה לאחר הניצחון הגדול במלחמת העצמאות. אז התנהגנו אחרת. היום הפאשיסט הזה, אלאור אזריה, ירה במחבל פצוע, לא כמונו, שידענו לשמור על טוהר הנשק ברמה הכי גבוהה שאפשר".

קצ'ה לא התנצל על הניסוח והוסיף "השמנדריק הזה גדל בבית שבו בשישי בערב אגב שתיית כוסית היו אומרים ‘מוות לערבים!' – תקראו את הפייסבוק של אבא שלו ותבינו – וכעת יש שעושים ממנו גיבור".

אלאור אזריה בבית המשפט, השבוע. צילום: אבשלום ששוני
אלאור אזריה בבית המשפט, השבוע. צילום: אבשלום ששוני

על מסע הנקמה של חברו ליחידת 101, מאיר הר ציון, בעקבות רצח אחותו הוא אמר: “זה היה מעשה שלא ייעשה גם היום. גם אז לא אמרו לו – ‘ברכותינו!', אלא הושיבו אותו בכלא על כך, אומנם לזמן קצר. אגב, מאיר הר–ציון השתחרר זמנית מהצבא כדי לבצע את הפעולה שלו כאזרח ולא כחייל".

“מאיר אמר לי פעם שחברויות יש בדרך כלל משלושה מקומות – חברות מילדות, חברות מהצבא וחברות מהמקצוע. ואנחנו שנינו יש לנו שלוש החברויות האלה. גדלנו יחד ברשפון, היינו יחד בצבא ובחקלאות, החוות שלנו היו קרובות זו לזו. הוא חסר לכולנו", הוא מספיד את חברו שהלך לעולמו לפני כשלוש שנים.

הוא תמך במהלך ההתנתקות של שרון אף כי היום הוא מאמין שהיא לא הוכיחה את עצמה וחזר בו ממחשבות על פרשה טריטוריאלית מול סוריה.  “סוריה של היום היא לא סוריה של אז, והסורים לא מפסיקים להרוג את עצמם. הם הוכיחו בעצמם שאנחנו צריכים את הגולן והגולן חייב להיות שלנו. הרי רק חמור לא משנה את דעתו. אבל אני ממשיך להאמין בשלום, שהוא הדבר החשוב ביותר. אם היינו מוציאים על רווחה, על חינוך ועל תרבות חצי ממה שמוציאים כאן על ביטחון, למדינה הזאת יכול היה להיות פרצוף אחר".




מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20