במושב מחולה שבבקעת הירדן קיימת מצוקת מים קשה לחקלאות בעקבות גניבות המים של ערביי הכפרים הסמוכים. הגניבה, שהחלה במינון נמוך, שברה שיאים לאחר שבימים האחרונים מצאו עצמם החקלאים היהודים ללא מים להשקיה כלל. בשיחה עם ערוץ 20, מגולל החלקאי יהודה רינס, בעל 'תבליני נהר הירדן', את חוסר האונים של המושב מול גניבת המים השיטתית.

גניבות המים הגלויות. "הגניבות הגדולות מתבצעות מתחת לאדמה". צילום: יואל טוביאן

"הערבים הבינו שאפשר לגנוב מיהודים אז התחילו לגנוב קצת, הגנבות הלכו וגדלו והיום הם גונבים את רוב המים. פנינו לכל הגורמים, החל מקצין מטה המים, 'מקורות', משרד החקלאות – כל העוסקים מיודעים בסיפור הזה", מספר רינס. לדברי החקלאי, חברת 'מקורות' ידעה על גניבת המים של כמיליון קוב בשנה. לאחר מכן סיפר כי הקצב עלה ל-2.5 מליון קוב בשנה – יותר מכל ההקצבה של מושב מחולה. "לדעתנו נגנבים היום מעל 5 מליון קוב מים לחקלאות. זה לא יאומן כי יסופר. כולם לא עושים דבר, רק מדברים", הוסיף.

רינס מספר כי הכפרים הסמוכים למושב, בעיקר ברדלה, התפתחו בקצב מואץ בעקבות גניבת המים. "המכסה שלנו היא על פי חוק. בפועל הם לא גונבים מאיתנו כי המים עוד לא מגיעים אלינו. היו לנו ארבעה ימים בלי מים כי הם גונבי את המים בדרך. לפי החוק, מגיע לנו 1.6 מליון קוב בשנה, אבל אנחנו לא מקבלים את המים האלה, כך גם ליישוב השכן שדמות מחולה. בחקלאות מודרנית אי אפשר להשקות בלי לחץ. המים מגיעים בזרימה איטית ואי אפשר בפועל להשקות". רינס מביע חששות כבדים לגבי העתיד ואומר כי "בינתיים, מי שתיה הם עוד מרשים לנו לשתות. לא צוחק, כי גם זה בסוף ייגמר".

גניבת מים במחולה. צילום: שחר מידני
גניבת מים במחולה. צילום: שחר מידני

 

"אם יהודי היה גונב מכפר ערבי לאור יום – כל הארץ הייתה מזדעקת על המתנחלים הגנבים"

לדברי רינס, שר החקלאות אורי אריאל נרתם למשימה וכבר מחר (ד') ייפגשו עִמו בכנסת. "הבעיה לדעתי זה ראש המנהל שצריך להתעורר ואלוף פיקוד המרכז שאינני שומע ממנו. אני רק מעלה בדמיוני מה היה קורה אם יהודי היה נכנס לאיזה כפר ערבי, גונב משהו לאור יום – הרי כל הארץ הייתה מזדעקת על המתנחלים הגנבים".

על המצוקה הכלכלית אליה נקלע, אומר רינס כי "אי אפשר לשתול שטחים חדשים. לא בזיל, לא מרווה ולא רוזמרין שצורכים מים. זה קיץ לוהט בבקעת הירדן", ומוסיף כי "יש נזקים בטוח המיידי ויש נזקים בטווח הארוך. בפועל צריך לבוא מחר עם שני שופלים ולנתק את החיבורים האלה. זו גניבה לא במחשך, אלא לאור היום".

"הם גונבי את המים בדרך". צילום: שחר מידני
"הם גונבי את המים בדרך". צילום: שחר מידני

 

"בקעת הירדן בקונצזוס הלאומי, זה לא שמישהו התנפל על שטח ובא לסחוב משהו. יש מוסכמות וחוקים, והיה ברור שכאן זאת חלוציות. וכאן גונבים את המים? זה לא יאומן", אמר רינס והצר על חוסר התעניינות תקשורתית בפרשה. "ניסנקורן מנסה לעשות שביתה בהסתדרות על השידור הציבורי. אני רוצה לראות שמישהו יעשה דבר כזה כאן, שגונבים אלפי קוב מים לאור היום וכולם שותקים כאילו זה לא קיים".

בפניה לרשות המים, מגלגלת הרשות את האחריות אל המינהל האזרחי, וכך גם להיפך. "איפה אנחנו חיים? רשות המים לא מכירה את המינהל? שידברו אחד עם השני ויגשו לשם. אני צריך לתאם ביניהם? אני צריך להפגיש בין הפקידים?", הצר רינס על התנערות הגופים וגלגול האחריות. "אפשר גם להגיד ליישובים בואו נסגור את המים ונלך מכאן כמו שעלה לפני 50 שנה שהיום ירד בלי מים".

שדות המושב מחולה. צילום: שחר מידני
"יש נזקים בטוח המיידי". שדות המושב מחולה. צילום: שחר מידני

 

שחר מידני, חתנו של רינס, עובד תחתיו במשק התבלינים, מתאר על המצב אליו נקלעו. "אנחנו כבר יותר משבוע פה בלי מים באופן סדיר. עכשיו נופל לנו האסימון שזה קרה לא מעט פעמים בחודשים האחרונים ולא ידענו למה. כל פעם אמרו לנו ב'מקורות' שנפל המתח בבריכה ושיש שאיבת יתר או צריכת יתר ולא ידענו על מה הם מדברים בכלל", מספר מידני. "רק שפתאום, בשבוע-שבוע וחצי האחרונים, הרגשנו שאין מים בפועל ולא יוצאים מים מהברזים, ונכנסו לעומק העניין. רק אז הבנו את חומרתו: בעצם, מקורות ידעו על שאיבת יתר וגניבת המים של הערבים.

"עכשיו, כשאין לנו מים, הקמנו קול צעקה והגורמים התחילו לזוז פתאום. הבינו שיש פה בעיה יותר גדולה. תמיד היו פה הפסקות מים ולא ידענו למה. ידענו שגונבים מים ולא ידענו עד כמה חמור הסיפור של רשלנות המדינה בגניבת מים". בגלל תופעת הגניבות, מידני נאלץ אף לנהל פרויקט של שמירה בשעות הלילה.

שאיבת מים ע"י גנרטורים בבקעה. צילום: שחר מידני
שאיבת מים ע"י גנרטורים בבקעה. צילום: שחר מידני

 

"צריך פה מכשירים שיגלו מהיכן הצינור עובר"

"יש פה הרבה קידוחים פירטיים שרואים מעל פני האדמה, בריכות פירטיות שנחפרות ומגיעות למי תהום, שמים שם משאבות ושואבים מים לחקלאות והם מורידים מפלס. יש פה השתוללות מטורפת של גניבות מים", אומר מידני. חלק מהקידוחים אותם הוא מתאר הם מעל לקרקע וניתן לראותם, כמו בריכות פירטיות שגלויות לכל. אבל רוב הקידוחים ורוב המים נגנבים באופן תת-קרקעי, כאשר אי אפשר לדעת את המיקום המדוייק. "הבעיה הכי גדולה זה באוזר כפר ברדלה שם נמצא הקידוח של מקורות ושם החיבורים תת-קרקעיים צינור באורך שני מטר באדמה שאי אפשר לאתר איפה הוא בדיוק", מסביר מידני. ההתחברויות הפירטיות לצינורות הן לא מהזמן האחרון, והסימנים על הקרקע לא טריים ולא ניתן לזהות אותם. לשם איתורם, דרוש מהלך מערכתי, מתוחכם יותר. זאת משום שעל פני השטח, מתחת לחפירות של הגנבים, יש גידולים, פרדסים, כרמים ועוד, מה שמצריך התערבות של גורם מוסמך. "צריך פה מכשירים שיגלו מהיכן הצינור עובר, בהתערבות גורם שלישי, שיופעל ע"י המנהל ו'מקורות'".

"אני גר פה 25 שנה, בפעם הראשונה שעשינו סיור ליד ברדלה. ראינו התפתחות מטורפת שלא הייתה קיימת בשנים האחרונות. הם התפתחו מאוד, מה שרואים מכביש 90 זה כלום לעומת מה שקורה מערבית לברדלה". לדבריו של מידני, "בגלל הגניבות, הם הרשו לעצמם להתפתח מערבית עוד ועוד, כי הבינו שאף אחד לא עושים כלום".

 

גונבים מים ע"י שאיבה מתוך בריכת המים של שדמות מחולה. צילום שחר מידני
גונבים מים ע"י שאיבה מתוך בריכת המים של שדמות מחולה. צילום שחר מידני

 

לדבריו של מידני, מחר (ד') מתוכננת פגישה של ראש המועצה בכנסת עם השר אריאל, מקורות רשות המים ועוד גורמים שקשורים למים. "מה יקרה אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שזה בעייתי כשהחוק לא נאכף. ישיבות זה מבורך וחיובי, השאלה מה יעשו בפועל. כל עוד שר הביטחון ורה"מ לא יתערבו בסיפור ולא יעצרו את כל המחדל הזה, אז זה לא יעזור. עובד מקורות סיפר שידיו כבולות, מנכ"ל מקורות אמר שלא נותנים אישור לעשות. רשות המים היא גוף מעל מקורות, אנחנו לא יודעים מי צריך לתת הוראה להפסיק. גונבים פה מים לאור היום ולמדינת ישראל זה לא מפריע. מליוני שקלים נשפכים והציבור משלם".

"לפני כמה חודשים הוזמנו חקלאי מחולה למקורות לישיבה דחופה כי יש חריגה של כמה אלפי קובים מכמה שמותר לנו לצרוך ויש קנסות על חריגה כמו בתעריף ביתי. כשמולם נמצאים נתונים שלא ידענו עליהם של גניבת מים במליוני קובים שלא עושים איתה כלום אבל על החקלאים היהודים  מאיימים שתקצץ על המים היינו בטוחים שאנחנו פושעים אבל לידנו יש קרימינלים שגונבים מים לאור היום. ואנחנו משלמים על הכל גם אם זה בתצרוכת יתר. תמיד אפשר לחרוג אבל כשהשותפים משתמשים במיליונים שהם גונבים ולא משלמים שקל זה אבסורד, זה לא נורמלי".

"אחד מאשים את השני, הגנבים גונבים והכל בסדר"

"צריך להתעורר", קורא מידני, "מישהו שאחראי גם על רשות המים וגם על המנהל האזרחי לנהל את שר הביטחון שיש עם שר האנרגיה ויחליטו מי תן את ההוראה לפעול. זהו מצב אבסורדי, אחד מאשים את השני, הגנבים גונבים והכל בסדר. לא ייאמן".

אולם מידני מבהיר, כי למרות הבעיות, הם כאן כדי להישאר. "עם ישראל חי ונישאר פה למרות הכל, בתקווה שתיפתר הבעיה. במקרה אשתי היא הבת הראשונה שנולדה בבקעת הירדן. אין לנו בית אחר. זה ביתנו, כאן נישאר ואם לא נגור פה אף אחד לא יגור פה. הבקעה הייתה שוממה והסוף ידוע – בסוף זה יגיע לבית שאן ועפולה ולכל המקומות האחרים".

לחקלאי המודאג חשוב לציין כי בעיית גניבות המים אינה בלעדית אצלם ואומר כי "בשיחה עם חברים יודעי דבר, אמרו שהבעיה היא אחת מיני רבות ביהודה ושומרון. גם באזור אלקנה ואורנית גונבים מים. זה כנראה לאורך כל קו התפר. נחמת עניים צרת רבים. גם שם המדינה לא עושה דבר. אבסורד".

מרשות המים נמסר כי "החורפים האחרונים, בשילוב עונת מעבר חמה במיוחד, הביאו לגידול בביקוש למים אצל כולם. זה לא מצדיק גניבות מים, ואלו אכן קיימות ובהיקף משמעותי". עוד הוסיפו ברשות המים כי "נושא גניבות המים באזור ברדלה ידוע, אינו פשוט ומטופל ע"י הגורמים המתאימים. על פי החוק, הסמכות והאחריות לטיפול בגניבות המים הינו של המינהל האזרחי, האחראי על השטח. המינהל מבצע זאת באמצעות יחידת הפיקוח שלו, המפעילה קבלן העושה את העבודה בפועל, והן באמצעות יחידת המים הפלסטינית של קצין מטה מים וכן באמצעות קבלן של חברת 'מקורות'. רשות המים, באמצעות צוות פיקוח ואכיפה, מסייעים במידע ובהכוונה. כל הגורמים הרלוונטיים עובדים בשיתוף פעולה לטובת העניין".

אולם כאמור, במינהל האזרחי מחזירים את האחריות לרשות המים ואומרים כי "הנושא מצוי באחריות רשות המים ומקורות אשר צריכות להצביע על מיקום גניבת המים לצורך ביצוע אכיפה. נדגיש כי כדי לטפל בנושא, הנחה ראש המנהל לבצע אכיפה בשטח B עם קבלת המיקום המדויק באמצעות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי אשר פועלת מידי יום לאכיפה ומניעת גניבות מים".

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20