בית המשפט העליון שוב הצליח לעקוף את החוק, הפעם מדובר בחוק החרם. פעילת ה-BDS הפלסטינית לארה אל קאסם הסטודנטית שסורבה כניסתה בישראל, ערערה לעליון זאת לאחר שביהמ"ש המחוזי קיבל את טענות המדינה שעצרה את הפעילה, שתכננה ללמוד באוניברסיטה העברית תואר שני ב'זכויות אדם וצדק מעברי', בהגיעה לנתב"ג בהתבסס על חוק החרם. "ההחלטה בנושא העתירה אינה מצויה במתחם הסבירות, ויש להורות על ביטולה", נימק בית המשפט.

אל קאסם בבית המשפט המחוזי. צילום: קובי ריכטר/TPS

השופט הנדל: "לימודיה באונ' העברית ישמשו נדבך נוסף במאבק האקדמיה בתופעת החרם"

בפסק הדין, כתב השופט ניל הנדל, כי "ביטול האשרה ורישיון הישיבה אינם משרתים את תכלית המאבק בחרם שעמדה בבסיס הפעלת הסמכות במקרה דנן". לדבריו, "בהקשר זה יש לשוב ולהזכיר את עמדתה של האוניברסיטה העברית שלפיה מניעת כניסה של סטודנטים מחו"ל המתקבלים לתכניות בינלאומיות, במיוחד כאשר הדבר נעשה בשדה התעופה 'פוגעת קשות ביחסים של האוניברסיטה עם אוניברסיטאות אחרות בעולם וגורמת נזק בלתי הפיך לקשרים הבינלאומיים אותם האוניברסיטה מטפחת'".

על כן, קובע השפט הנדל, כי "נראה אפוא כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות לימודיה של המערערת באוניברסיטה העברית ישמשו נדבך נוסף במאבקה של האקדמיה הישראלית בתופעת החרם".

נשות 'מחסום ווטש' הגיעו לתמוך באל קאסם בבית המשפט המחוזי. צילום: קובי ריכטר/TPS

 

לערעור בביהמ"ש העליון הצטרפה האוניברסיטה העברית בה הייתה אמורה פעילת החרם מארה"ב להתחיל את לימודי התואר השני. מנגד, תנועת "אם תרצו" ביקשה להצטרף כמשיבה. השופטים אישרו את הבקשה.

נציג הפרקליטות, עו"ד יונתן ברמן, אמר אתמול בדיון כי "אין עילה להתערבות של ערכאה שלישית". לדבריו, "בעל הסמכות הוא שר הפנים. הוא שקל את כל השיקולים והחליט". עו"ד יותם בן הלל, פרקליטה של אל קאסם, טען מנגד כי "יש פה תיקון של חוק הכניסה לישראל שמבחינתנו הוא בעייתי מאוד. לטעמנו בית המשפט המחוזי הרחיב מאד את היכולת להשתמש בחוק הזה".

"הפרקליטות טענה שהיא פעלה נגד ישראל בשנת 2018 מבלי להראות שום ראיה. זרקו לחלל האוויר. כבר למעלה משנה וחצי היא לא פעילה בשום ארגון, מאפריל 2017", הוסיף בן הלל. "במשך שנה היא הכינה את עצמה למעבר לחיים בישראל. עכשיו היא כבר לא יכולה לחזור ללמוד בארצות הברית".

ח"כ זנדברג: "ניצחון חשוב"

יו"ר מפלגת 'מרצ', ח"כ תמר זנדברג, בירכה על החלטת בית המשפט ואמרה כי זהו "ניצחון חשוב במאבק על ישראל כדמוקרטיה ליברלית חופשיה ממשטרת מחשבות". לדבריה, "השפיות ניצחה היום את מי שניסו לרוץ עם הראש לתוך הקיר בלי להסתכל לצדדים. זוהי החלטה חשובה שמחזקת את ישראל ואת האקדמיה הישראלית ומוכיחה לעולם כולו שישראל לא מתנהלת על פי הטרלול ההיסטרי של ארדן".

"השפיות ניצחה". ח"כ תמר זנדברג. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

גם האוניברסיטה העברית בירכה על ההחלטה ומסרה כי היא "שמחה שלארה אלקאסם תצטרף לאלפי הסטודנטים ותחל את לימודיה בתכנית לתואר שני בינלאומי בזכויות אדם וצדק מעברי בפקולטה למשפטים".

"בית המשפט העניק לצערי נצחון גדול ל-BDS ורוקן מתוכן את החוק למניעת כניסת פעילי חרם לישראל"

השר לביטחון פנים גלעד ארדן, אשר הורה לעוצרה, הגיב להחלטה באכזבה ואמר: "צר לי צער עמוק על החלטת בית המשפט העליון שמעידה על חוסר הבנה של שיטת הפעולה של ארגוני ה-BDS". לדבריו, בית המשפט "פגע ביכולת של מדינת ישראל להילחם בפעילי החרם שפוגעים בכולנו".

"בית המשפט המעיט באופי הקיצוני והאנטישמי של הארגון שבו כיהנה אלקאסם בתפקיד בכיר". השר ארדן

 

עוד הוסיף השר ארדן, כי "לפי פסק הדין והגיונם של השופטים, עומר ברגותי, מייסד תנועת החרם העולמית שלמד באוניברסיטת תל אביב ומפיץ כיום שנאה בכל העולם כנגד ישראל, היה אמור להפוך לתומך נלהב שלנו מעצם לימודיו במוסד אקדמי ישראלי. פעם נוספת, בית המשפט העליון מעקר מתוכן את חקיקת הכנסת וכוונת המחוקק ולוקח סמכויות שנתונות בידי הרשות המבצעת".

לדבריו, "בית המשפט המעיט באופי הקיצוני והאנטישמי של הארגון שבו כיהנה אלקאסם בתפקיד בכיר, התעלם מכך שמחקה והסתירה את פעילותה ברשתות החברתיות טרם הגעתה לישראל ופתח פתח לכל פעילי החרם בעולם להגיע לישראל ולטעון לצורך כניסתם ש״כרגע״ הם אינם תומכים בחרם".

עם כל זאת, ארדן מבטיח: "הפסיקה לא תרפה את ידינו ואנו נבחן את השינויים הנדרשים בחוק ובתבחינים בכדי לסגור את הפתח שפתח בית המשפט העליון. העיקרון שחייב להישמר הוא שמי שפעל כדי לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה לא צריך להיכנס בשערי המדינה".

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20