המשבר בין מדינות המפרץ בשיאו, בעוד האולטימטום אותו הציבו המדינות המחרימות את קטאר עומד לפוג מחר. כפי הנראה, קטאר לא תעמוד בו והסנקציות על הנסיכות יוחמרו. שר החוץ הקטארי, מוחמד אל ת'אני, הצהיר כי "רשימת הדרישות נועדה להידחות. היא לא נועדה להתקבל ואפילו לא לדיון". עם זאת, הוא הוסיף כי הוא מוכן למשא ומתן.

בין התנאים להפסקת החרם, דרשו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין מקטאר לנתק את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, לסגור את ערוץ הטלוויזיה הבינלאומי שלה 'אל-ג'זירה', לחסל כל קשר לארגונים הטרור הפועלים בחסותה, המוכרים ככאלה על ידי ארה"ב ולשלם פיצויים כספיים לקרבנות המדינות המחרימות שניזוקו מהמדיניות הקטארית. אנשי ארגון הטרור חמאס אמנם עזבו את שטח קטאר, בהתאם לדרישות, אך הקשר בינם ובין המדינה נמשך.

דונלד טראמפ ואמיר קטאר, בחודש שעבר. צילום: הבית הלבן
דונלד טראמפ ואמיר קטאר, בחודש שעבר. צילום: הבית הלבן

 

במסמך הרשמי שהוגש לקטאר, הכולל רשימת 13 צעדים שעליה לבצע תוך 10 ימים, פורטו ארגוני הטרור שעל קטאר להפסיק לממן, ובהם חיזבאללה, אל-קעידה, דאעש והאחים המוסלמים. ארגון חמאס לא הוזכר במפורש. בנוסף, עליה למסור כל מידע אודות מימון ארגוני אופוזיציה בכל אחת מארבע המדינות המחרימות. על פי הדרישה, כל פעילי הטרור שנמצאים בשטחה, המבוקשים על ידי ארבע המדינות או שנכללים ברשימות הטרור האמריקאיות, יוסגרו למדינתם ונכסיהם יעוכלו על ידי קטאר, וצעדים נוספים.

הפיקוח על עמידת קטאר בדרישות המסמך אמור להתבצע על ידי ביקורת חודשית, במהלך השנה הראשונה; פעם ברבעון, במהלך השנה השניה; ופעם בעשור, בשנים שלאחר מכן.

"לא משדרים הסתה". משרדי אל-גזירה בירושלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תיסגר? משרדי אל-גזירה בירושלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

לאחרונה חלו התפתחויות משמעותיות בהתמודדות בין סעודיה והציר הסוני שהקימה, לבין איראן וציר ההתנגדות. התפתחויות אלה נוגעות לא רק לכוחות האזוריים אלא גם לארה"ב ולרוסיה. שני המחנות – הסעודי והאיראני – מתחרים על תמיכת ארה"ב, החותרת בשלב זה להבנות ולמשא ומתן עם איראן. בין היתר, נשקלת האפשרות לערוך פסגה רחבה שתהיה דומה למודל השיחות בקמפ דייויד בשנת 1978, שהובילו לחתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים. "זה רגע של קמפ דייויד. לא ראינו דבר כזה כבר 40 שנה, והנשיא רוצה ללכת בעניין עד הסוף", אמר בכיר בבית הלבן. על פי מקורות איראניים, כבר מנהלת מגעים חשאיים עמה, זאת, תוך השלמה, לפי שעה, עם התפשטותה האזורית. כך מסבירים במכון לחקר התקשורת במזרח התיכון (ממר"י).

להתפתחויות אלה השפעה על עיצובו מחדש של המזרח התיכון ועל יחסי הכוחות בין הגורמים המובילים בתוכו. משבר קטאר מהווה ביטוי חדש למאבק הדורות הגיאו-פוליטי הסוני-שיעי, הסעודי-איראני והוא תולדה של המדיניות הממשל שבו ניתן להבחין בשני מחנות מדיניים: מצד אחד הנשיא טראמפ ויועציו הקרובים התומכים בסעודיה ובציר הסוני – ומצד שני, מזכיר המדינה טילרסון ומזכיר ההגנה מאטיס המגלים אהדה לקטאר ופועלים לשימור הסטטוס קוו הפרו-איראני מתקופת אובמה.

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20