דף הבית > מורשת > הסוף להונאה? כך תראה מהיום תעודת כשרות אלטרנטיבית

הסוף להונאה? כך תראה מהיום תעודת כשרות אלטרנטיבית

בלי לוגו ובלי אישור אלטרנטיבי חתום: היועץ המשפטי לממשלה סתם את הפרצה בחוק ההונאה בכשרות ואסר על גופי פיקוח פרטיים שאינם הרבנות לשים לוגו על התעודות שהם מעניקים מטעמם לעסקים

הסוף להונאה בכשרות? היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוציא מסמך סיכום ליישום פסק הדין שניתן בבג"ץ אשר הותיר את חוק ההונאה בכשרות פרוץ. מהיום, קובע היועמ"ש, גוף פיקוח מזון אלטרנטיבי לרבנות לא יוכל להציג לוגו משלו על תעודה שהוא מעניק לבעל עסק, שכן לרוב מנסים גופים אלו לייצר לוגו הדומה ויזואלית לחותמת הכשרות של הרבנות הראשית ובכך מטעים את הציבור.

"בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר". למצולמים ולבית העסק אין קשר לכתבה. צילום: משה שי, פלאש 90

 

היועמ"ש קבע כי "הצגה בפומבי של אישור חתום על ידי גורם חיצוני לבית האוכל, המעיד על הסטנדרטים הנהוגים באותו מקום, חורגת מגדר התיבה 'חנווני המעיד על מרכולתו'" כפי שמוגדר בחוק. לפיכך, הוא מסביר: "הצגה בפומבי של מסמך הכולל אישור רשמי מטעם גורם מפקח, יהא זה רב או גורם אחר, לעמידה של בית האוכל בסטנדרטים של כשרות, לא עולה בקנה אחד עם הקביעות בפסק הדין של הנשיאה נאור לפיהן לא ניתן לתלות תעודת כשרות אלטרנטיבית וש'אין ריבוי כשרויות'".

כמו כן, מדגיש היועמ"ש, כי חובה על בעל העסק להבהיר באופן בולט, מפורש וברור במצג הכשרות שלו כי אין המדובר בתעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל.

"לפי פסק הדין של הנשיאה נאור לא ניתן לתלות תעודת כשרות אלטרנטיבית ו'אין ריבוי כשרויות'". הדיון בבג"ץ בעתירה נגד הרבנות בראשות הנשיאה נאור, פברואר 2017. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

הסוגיה הגיעה לפתחו של בג"ץ בעקבות עתירת שני בעלי מסעדות ירושלמיות (שאחת מהן עברה מאז לת"א), בסיוע המרכז הרפורמי לדת ומדינה, נגד הסעיף בחוק איסור הונאה בכשרות האוסר על השימוש במילה "כשר" ללא תעודת כשרות של הרבנות הראשית. "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", קובע סעיף 3(א) לחוק. סעיף 2 לחוק קובע רשימה סגורה של גורמים אשר הם, ורק הם, רשאים לתת תעודת הכשר כזו, ובהם גם מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לשם כך ורב מקומי כהגדרתו בחוק.

עוד ביקשו להצטרף לעתירה: חבר הכנסת אלעזר שטרן, ארגון 'ברית נאמני תורה ועבודה בישראל', עמותת 'כושרות', התאחדות המלונות בישראל ואיגוד מסעדות בישראל.

יו"ר נשות הכותל, ענת הופמן, בדיון בבג"ץ נגד הרבנות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

בעקבות קביעות בג"ץ בסוגייה, הונפקו לבתי אוכל מסוימים "תעודות" מטעם גופי השגחה פרטיים כמו מערך פיקוח המזון בארגון 'צהר' (מערך שהוקם ע"י רגון 'השגחה פרטית' ובהמשך נכנס תחת כנסי 'צהר'), ועוד, אשר כללו את אישור הגורם המפקח על שמירת הסטנדרטים שהוצהרו ע"י בעל העסק. מה שהתברר כאסור.

מה כן יוכלו בעלי עסק ללא הכשר רבנות להציג?

עפ"י קביעת היועמ"ש, בעל בית אוכל יכול לפרט בכתב את הסטנדרטים בהם הוא עצמו נוהג בטיפולו במוצרי מזון בבית האוכל שבבעלותו. כל זאת בתנאי, כפי שהובהר בפסק הדין, שהמסמך לא "יציג מצג הכולל שימוש במונח 'כשר' על כל הטיותיו" או שימוש במונחים כשרותיים מובהקים כמו "על פי כללי ההלכה" ו"משגיח כשרות", ככל שהוא מתייחס לבית האוכל ויובהר בו "באופן שאינו משתמע לשתי פנים" כי אין המדובר בתעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל.

דוגמא ל"תעודה" שמעניק ארגון 'השגחה פרטית' שהציג היועמ"ש. מתוך מסמך היועמ"ש

 

'צהר' מבטיח: "המיזם לא ייפול"

האם לאור קביעת היועמ"ש, מיזמי כשרות אלטרנטיביים יישארו אפקטיביים? בארגון צ'הר', שאימץ תחתיו את מיזם הכשרות של 'השגחה פרטית', מבהירים: "נעשה שינויים גרפים אם צריך. המיזם לא ייפול. זה בטוח". עוד מוסיפים ב'צהר', כי "לאחר שלמדנו את עמדת היועמ"ש אנו שמחים לומר שעמדה זו מהווה הישג גדול ומשמעותי לצהר. קיבלנו הכשר מהיועץ המשפטי לממשלה ואנו מברכים על כך".

בארגון אומרים כי הם מכבדים את החוק, את בית המשפט ואת היועץ המשפטי וכן הקביעה הזו תואמת את המדיניות שלהם: "אין בתעודות שום מצג כשרותי שלנו, כך שאנחנו מברכים מאוד על ההנחיות ונכבד אותן. מערך 'צהר פיקוח מזון' ימשיך להעניק פיקוח הלכתי ללא פשרות לאינספור מסעדות המבקשות להגיש מנות כשרות ללקוחותיהם".

"אין בתעודות שום מצג כשרותי שלנו". ארגון 'צהר' במסיבת עיתונאים שערך לרגל פתיחת מערך הכשרות האלטרנטיבי. צילום: פלאש 90

 

לדבריהם, "מאז פתיחת מיזם הכשרות אנו עדים לעליה מתמדת במספר הפניות מבעלי עסקים אלינו. ארגון רבני צהר איננו נלחם ברבנות הראשית וכראיה לכך רוב המסעדות המפוקחות ע"י צהר לא הושגחו ע"י הרבנות טרם שפנו אלינו. אנחנו מזמינים בעלי עסקים להמשיך ולפנות אלינו ולהצטרף למהפכה".

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה:

"הרבנות הראשית לישראל מברכת על חוות דעת היועמ"ש לממשלה  שהגבילה את אפשרויות הצגתו של פיקוח מטעם גופי כשרות פרטיים, בבתי עסק שאינם מחזיקים בתעודת הכשר מטעם הרבנות, ובכך הקטינה באופן משמעותי את הסיכון להטעיית הצרכן שומר הכשרות.  חוסר הבהירות של פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בדנג"ץ גיני, הגיע היום לסיומו עם מתן חוות הדעת מטעם היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט. בכך נסתם הגולל על ניסיונות לפרשנות מוטעית של פסק הדין מצד גורמים כאלה ואחרים, באופן שהוביל לחשש משמעותי להטעיית הציבור.

"לאחר שהרבנות הראשית פנתה ליועמ"ש לממשלה לקבל הבהרות בנוגע לפס"ד ולאופן האכיפה הנדרש, קבע היועמ"ש לממשלה כי בהתאם לפס"ד, בעל בית האוכל יכול לציין בעצמו כי הוא נתון לפיקוח מטעם גורם כשרות חיצוני, אולם הוא לא יוכל להציג בפומבי בבית העסק אישור מטעם הגורם המפקח עליו".

עוד מוסיפים ברבנות, כי היא "מתנהלת בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות ונתונה בידה הסמכות לאכוף הונאות כשרות והטעיות צרכניות. בדנג"ץ גיני שב בית המשפט והבהיר כי מתן תעודת כשרות אלטרנטיבית על ידי גופי כשרות חיצוניים הינה עבירה לפי חוק איסור הונאה בכשרות.

"מערך הכשרות הממלכתי במדינת ישראל עומד בפני שיפור משמעותי שיתקן את הליקויים שעלו, בין השאר, בדו"ח מבקר המדינה. הרבנות הראשית שוקדת זה תקופה ארוכה על שיפור מערך הכשרות והשקיעה בכך רבות עד כה, וזאת, במטרה להצעיד את הכשרות קדימה ולהתאימה לפעילות בעידן מודרני לטובת צרכני הכשרות, כך שכל רצון ל"אתגור" הרבנות מבחוץ בתחום הכשרות מעורר תמיהה. מערך הכשרות הארצי הינו מערך מורכב ומסועף בעל השלכות על מיליוני אנשים במדינת ישראל הצורכים אוכל כשר".

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20

אולי יעניין אותך גם

הכירו את האמהות היהודיות שבאו לביקור בישראל

פרויקט "מומנטום" בהובלת משרד התפוצות וארגון JWRP הביא לארץ בעשור האחרון למעלה מ-14,000 נשים מרחבי העולם שמעוניינות לחזק את הקשר שלהן ליהדות ולארץ: "זה מאוד חשוב להיות יהודי בישראל"