No Tag To Print

קורונה
צילום: הדס פרוש / פלאש 90

הנשיא מזמין – מנהיגי העולם מגיעים

הכירו את האנשים שבגללם חוסמים לכם את הכביש

ביד ושם, בבית הנשיא, במשרד החוץ ואפילו אנחנו אזרחי המדינה, מתכוננים לאירוח 41 נשיאים וראשי מדינות אשר יגיעו לישראל כדי להשתתף בפורום השואה הבינלאומי, שיתקיים בירושלים לציון 75 שנים לשחרור אושוויץ, ויום הזיכרון הבינלאומי לשואה. האירוע שכותרתו "זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות", מאורגן על ידי פורום השואה העולמי, בחסות נשיא מדינת ישראל ובשיתוף יד ושם.

את ולדימיר פוטין נשיא רוסיה ואת נשיא צרפת עמנואל מקרון רובנו ככל הנראה מזהים, אך מהם המנהיגים שאולי פחות מוכרים המבקרים השבוע בישראל? בחרנו מנהיגים בולטים שעניינו אותנו במיוחד.

1.נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטינמאייר.

צילום: קובי גדעון, לע"מ

נשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר נולד בשנת 1956 במדינת נורדריין – ווסטפליה שבגרמניה. תחילה למד משפטים והחל לעבוד כפרקליט ועוזר מרצה למדעי המדינה ומונה לכהן כשר החוץ בממשלת האחדות שהקימה אנגלה מרקל.

שטיינמאייר נאם בעבר באוניברסיטה העברית בירושלים: "הדמוקרטיה הישראלית אולי הצליחה יותר מהגרמנית", החמיא בפתח הנאום, אך העביר ביקורת ברורה: "מדיניות הכיבוש פוגעת בדמוקרטיה בישראל, אסור למנוע חירויות מאנשים. אני יודע זאת כגרמני – זהו מדרון חלקלק".

הנשיא שיבח את ההתמודדות של ישראל עם הטרור. "הטרור האסלאמי הכה בנו באירופה ועורר שאלות קשות עבורנו", אמר. "שאלות שאתם מכירים: איפה עובר הגבול בין טרור לביטחון".

שטיינמאייר הבהיר:" הבנייה בהתנחלויות לא חוקית, כשאני חושב קדימה – רק פתרון שתי המדינות יביא לשלום וביטחון למדינה שלכם ואנו הגרמנים מסייעים לקידום הפיתרון הזה".

הנשיא שטיינמאייר ציין אז כמה חשוב היה לו להעיד בביקורו  בישראל בתפקידו כנשיא על מחויבות גרמניה כלפי המדינה, ואמר: "היחסים בין מדינת ישראל לגרמניה מיוחדים. כך היה בעבר, וכך יהיה בעתיד. חידוש היחסים בינינו הם נס, נס שהתחולל בין גרמנים שלקחו על עצמם אשמה בלתי נתפסת, לבין עם ישראל ומדינת ישראל שהושיטו להם יד. יחסינו הם יחסי אמון, בהם אנו מחויבים לעבר, ועמלים על בנית עתיד משותף".

2.מלך הולנד וילם־אלכסנדר

צילום: עמוס בן גרשום /GPO

וילם אלכסנדר מלך הולנד, בן 50, אב לשלושה ומלכם של 17 מיליון אזרחים הולנדים. הוא המלך הנוכחי של ממלכת ארצות השפלה והגבר הראשון ששולט בממלכה לאחר 123 שנה של שליטה נשית. הוא בעל רישיון טיס, ובראשית שנות התשעים אף הטיס בהתנדבות מטוסים באפריקה בשירות ארגוני צדקה.

בראיון מפתיע בשנת 2017 סיפר כי הוא: "משמש כטייס  ב- k.l.m ולוקח חלק פעמיים בחודש בטיסות החברה, אך רק מעטים מהנוסעים מזהים אותו". גם וילם אלכסנדר כבר פגש את נתניהו וטיפ קטן עליו: הוא חובב גדול של הבירה הצ'כית פילזנר, לכן הוא מכונה לעתים בפי העם והתקשורת: "הנסיך פילז"

3. מלך ספרד פיליפה השישי

טקס הכתרתו של פיליפה השישי. צילום: 2014 Getty Images

בן 51, בנעוריו למד בתיכון בקנדה, ולאחר מכן הוא עבר הכשרה צבאית באקדמיה הצבאית בספרד.

פיליפה הוא המלך הראשון שמוכתר בעידן הדמוקרטי של המדינה, יש לו רשיון טיס על מסוק ובשנת 2004 הפתיע את עמו ונישא למגישת טלוויזיה המפורסמת  לטיסיה אורטיז רוקאסולאנו, גרושה ואם לשתי ילדות – לאונור  וסופיה. רעייתו היא פשוטת העם הראשונה שעומדת בתור לרשת את הכתר הספרדי.

4. מלך בלגיה  פיליפ ליאופולד לואי מארי

צילום: מארק ניין / GPO

פיליפ ליאופולד לואי מארי כיום בן 60, הוא מלך הבלגים השביעי. גם הוא טייס, ואב לארבעה ילדים, נשוי לנסיכה מטילדה. בארמונו נמצאות חממות של פרחי קמליות, וזהו האוסף הגדול והעתיק בעולם של קמליות הגדלות בחממה.

פיליפ אירח בעבר מפגש מיוחד בארמונו עם רבני וראשי הקהילות היהודיות, כדי לשמוע מהם את הנושאים שעל סדר היום בקרב יהודי בלגיה, ועל תחושת הביטחון האישית שלהם מול אירועי האנטישמיות במדינה.

היה זה מפגש היסטורי, שכן מעולם לא הוזמנה משלחת רשמית מהקהילה היהודית לארמון המלוכה. יותר מכך, זו הפעם הראשונה שנכנס לארמון אוכל 'גלאט' כשר שהוזמן במיוחד  לטובת הארוחה הרשמית. הוא סיפר לנוכחים על ביקורו במחנה ההשמדה אושוויץ ואמר כי הוא מבין את תחושת העם היהודי.

5. הדוכס הגדול של לוקסמבורג אנרי

צילום: קספר פמפל, רויטרס.

בן 64, התחתן עם מריה תרזה ממנה נולדו לו 5 ילדים. אנרי הוא המפקד העליון של צבא לוקסמבורג למרות שהמדינה מוקפת מכל עבריה במדינות שכנות ידידותיות כמו גרמניה וצרפת ואין לה כל צורך בו.

תפקידיו של אנרי הם בעיקר יצוגיים והוא היחיד ככל הנראה מבין המנהיגים שיכול ללבוש בגדים אזרחיים, לצאת מארמונו ולצאת לרוץ בהרים כשהוא מלווה בחמשת ילדיו. עם זאת, הוא שומר על הסמכות החוקתית למנות את ראש הממשלה והממשלה, לפזר את בית הנבחרים, לחוקק חוקים ולהסמיך שגרירים והוא למעשה מייצג את מדיניות החוץ של נסיכותו הקטנטנה. אנרי עורך ביקורים במדינות רבות ברחבי העולם ובעבר בוטלו סמכויות שלו במדינה לאחר שאותת שאין בכוונתו לחתום על חוק המתיר המתת חסד בדוכסות האירופית.

עובדה מעניינת: יום הולדתו של הדוכס הגדול אנרי הוא יום חג לאומי המצוין בלוקסמבורג מדי שנה ב-23 ביוני. זהו אינו יום הולדתו או של אחד מהדוכסים לפניו, אך בחששם מפני מזג אוויר גשום ביום ההולדת החגיגי הזה, החליטו לקבעו בחוק בימי הקיץ.

6. נשיא יוון – פרוקופיס פבלופולוס

פרוקפיס עומד באמצע. צלם מילוס ביקנסקי:

פרוקופיס פבלופולוס הוא עורך דין ופוליטיקאי המכהן כנשיא יוון השביעי. במרץ 2016 ביקר פבלופולוס בישראל, ביקר ביד ושם ובין השאר נפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ורה"מ בינימין נתניהו. הוא גינה את תופעת האנטישמיות כאשר אלמונים ריסקו ביוון אנדרטה שהוקמה לזכר הקהילה היהודית שהתגוררה שם לפני השואה.

7. נשיא הונגריה יאנוש אדר

צילום: חיים צח, לע"מ

בן 60, נשוי ואב לארבעה ילדים. יאנוש הגיע בעבר לישראל לטקס במלאת 100 שנים להולדתו של ראול ולנברג ואף נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו.

נשיא הונגריה יאנוש אדר אמר בכנס האזכרה הראשי של מצעד החיים הבינלאומי כי ההונגרים שהשפילו את היהודים במלחמת העולם השנייה ושלחו אותם למותם, השפילו את האומה ההונגרית כולה.

הנשיא ההונגרי האשים עוד בנאומו כי המדינה ההונגרית לא התנגדה לתכניות הנאצים לחסל את יהדות הונגריה ואירופה והרשויות בבודפשט שיתפו פעולה עם ביצוע הרצח.

"חלקו של הממסד ההונגרי בביצוע השואה הוא מקור של כאב", הצהיר אדר בהדגישו כי אושוויץ היא בית הקברות ההונגרי הגדול ביותר. לדבריו, "זה אובדן משותף, כאב משותף ואבל משותף". דברי הנשיא נאמרו על רקע ההאשמות כלפי ממשלת הונגריה הנוכחית, שלפיהן היא פועלת להתכחש לחלקם של הונגרים בשואה ולהציג את הונגריה כקורבן של הנאצים ולא כבעלת בריתם. הנשיא ההונגרי גינה את כל אלה המנסים להצדיק את הפשעים שבוצעו במלחמת העולם השנייה, להפחית מחשיבותם או להטיל בהם ספק.

 

 

It is not Android