"בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון (ב-8 ימי חנוכה אלה אסור להספיד ואסור לצום). שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול. ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (מסכת שבת דף כ"א)

למה חוגגים את חנוכה?

השנה – 164 לפני הספירה, היום – כ"ה בכסלו. ארבע שנים אחרי שכבש אנטיוכוס אפיפנס את ירושלים ורצח רבים מיהודיה ושלוש שנים אחרי שפתחו במרד מול היוונים, הצליחו החשמונאים לכבוש את ירושלים ולטהר את בית המקדש.

נר חרס מתקופת יהודה המכבי. צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות
נר חרס מתקופת יהודה המכבי. צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות

 

היו אלו ארבע שנים עקובות מדם. מי שנותר בחיים בירושלים לאחר כיבוש אנטיוכוס, נטש אותה. חומת העיר נהרסה, והמצודה החדשה שנבנתה במקומה – החקרה – הייתה למעוזם של היהודים שהתייוונו בהנהגתו של מנלאוס. החשמונאים נלחמו בצבאותיו של המלך אנטיוכוס, תחילה במודיעין ולבסוף בבירה. מתתיהו החשמונאי עמד בראש המרד במשך כשנה, ולאחר מותו עבר הפיקוד לבנו השלישי, יהודה, הנודע בכינוי "המקבי", שהוביל את המורדים לכיבוש ירושלים.

אולם הניצחון הפיזי לא היה ההישג המרכזי, אלא הניצחון הרוחני על התרבות היוונית, אותה ביקש אנטיוכוס להשליט, בין השאר, על ממלכת יהודה. תרבות אשר רמסה את ערכי המשפחה (על כל אישה שנישאה, נגזר להיאנס ראשית על ידי האגמון), את חופש הדת (נאסר לימוד תורה) ואת חופש הפולחן (נאסר על עריכת ברית מילה). הפעולה הראשונה של יהודה המקבי בירושלים הייתה טיהור בית המקדש מן הפסילים ועבודת האלילים. המקבים הרסו את המזבח שנשאר (מזבח הָעוֹלָה), אותו הפך אנטיוכוס למזבח של האל זאוס, ובכך חילל אותו. במקומו של המזבח המחולל, בנו המקבים מזבח אבנים חדש. הם גם הכינו כלים חדשים למקדש, ובהם מנורה, כדי לחדש את העבודה בבית המקדש. וביום כה בכסלו (שנת 164 לפני הספירה) הקריבו המקבים קרבן חדש על המזבח החדש וחגגו את חנוכת המזבח בתפילה ובשמחה.

בימים ההם בזמן הזה: מנורה בשער יפו. צילום: פלאש 90
בימים ההם בזמן הזה: מנורה בשער יפו. צילום: פלאש 90

 

מאז נקבע יום זה של חנוכת המזבח – כה" בכסלו – כחג החנוכה, אותו חוגגים מדי שנה במשך שמונה ימים. במהלך שמונת ימי החנוכה נוהגים להזכיר את טיהור בית המקדש בברכות ובתפילות החג: "… ואחר כך באו בניך (=החשמונאים)… וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קודשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלה להודות ולהלל לשמך הגדול". חנוכה הוא למעשה החג האחרון מבין החגים המסורתיים שנתקדש בלוח השנה היהודי.

מצוות החג

בלילה הראשון מדליקים את הנר הראשון בחנוכייה ובימים שלאחר מכן מוסיפים בהדרגה. לפי רוב העדות בישראל – הדלקת הנרות מתבצעת משמאל לימין. לפי הגאון מווילנה – יש להתחיל להדליק תמיד בנר הסמוך לפתח ולאחר מכן לפנות ולהדליק את הנרות הסמוכים לו.

מצווה להניח את החנוכייה בחלון הבולט ביותר בבית על מנת שכמה שיותר אנשים יראו את החנוכייה ויכירו בנס. רצוי שתונח בצד שמאל של פתח הבית, מנגד למזוזה שמימין – על מנת להקיף את האדם במצוות מכל צדדיו. בשעת הדחק, ניתן להדליק על השולחן ודי בכך.

לפי הרב מלמד, למנהג ספרדים, לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות בעבור כל בני הבית, על פי אותם השיקולים שלפיהם ממתינים לבן הזוג ממתינים גם לכל אחד מבני המשפחה. לפי מנהג אשכנז, שכל אחד מבני הבית מדליק, אין ממתינים לבן או לבת המאחרים, וכאשר יגיעו – ידליקו נרות לעצמם בברכה.

לא להשתהות עם ההדלקה. חנוכיה. צילום: גרשון אליסון, פלאש 90
לא להשתהות עם ההדלקה. חנוכיה. צילום: גרשון אליסון, פלאש 90

 

לפי הרמב"ם, ההדלקה צריכה להתבצע מיד עם רדת החשכה וצאת הכוכבים. במידה ולא הדליק עם צאת הכוכבים – יכול להדליק במשך כל הלילה עד שעת הזריחה. כשמדליקים נרות חנוכה בערב שבת (יום שישי), מדליקים את נרות החנוכה לפני השקיעה ולפני הדלקת נר שבת. במידה ולא הדליק לפני השקיעה, אין להדליק לאחר מכן.

מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, במידה ועובד או מסיבה אחרת, רשאי להדליק נרות בברכה כשיגיע לביתו, שגם בעבר לדעת רוב הפוסקים אפשר היה בדיעבד לקיים את המצווה כל הלילה, קל וחומר היום שרבים רגילים לחזור לביתם לאחר צאת הכוכבים. המאחר צריך להקפיד שלא לאכול אכילת קבע עד שידליק נרות.

"הנרות הללו קודש הם" – אסור ליהנות מאורות נר החנוכה, לפיכך, מדליקים שמש בנוסף לנרות החנוכה, שאם מישהו יהנה מהאור – יהיה זה מהאור של השמש ולא מנרות החנוכה. לכן, אסור להשתמש בנרות הללו תשמיש חולין כגון הדלקת סיגריה, בישול וכדומה. מותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה אחר, אך אסור להדליק נר של חולין מנר חנוכה ואחרי כן להדליק נר חנוכה מהנר הרגיל.

לפי ההלכה, אסור להספיד את הנפטר ולצום בימי החנוכה.

אסור לצום. צילום: פלאש 90
אסור לצום. צילום: פלאש 90
אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20