כחלון שב הביתה. ביום שני הוא נצפה נכנס ויוצא מלשכתו של ראש הממשלה, מלווה אותו במסדרונות ולוחש לאוזנו. ביבי וכחלון שוב כן. רומנים פוליטיים משופעים תמיד באינטסים, כך גם בברית המחודשת הזאת.

כחלון חטף מכה קשה בבחירות. כשר אוצר הוא חתום על לא מעט הישגים בקדנציה האחרונה, ובתקופתו אפילו החלה ירידה במחירי הדיור. הוא מילא את תפקידו עם חמלה ודאגה למוחלשים בחברה ולמעמד הביניים. הבעיה היא שהוא שכח שמצביעיו באים מהימין.

ההתחנפות שלו לבגצ ולמערכת המשפט רק הזיקה לו. בתוך תוכו גם כחלון מבין שצריך לרסן את שופטי בג"צ ולשנות את השיטה. בזה מאמין גם הציבור שלו. הוא השקיע מאמצים כבירים בלרצות את עיתונאי השמאל, לדבר בשפה שיאהבו. הם היו הראשונים ששלפו נגדו סכינים חדות לפני ואחרי הבחירות. אותם עיתונאים רק שמעו על החזרה הטבעית שלו לליכוד וכבר שיפדו אותו בציוצים ארסיים בטוויטר ובפרשנויות נוטפות רוע.

צריך להבין את כחלון. הוא איבד 60 אחוז מכוחו בבחירות האלה. בחושיו החדים הוא הבין שהמפלגה החברתית שהקים הגיעה לסוף דרכה. לא היה טעם להשתטות ולהסתכן בפיצול נוסף בימין המפולג ממילא.

נתניהו מצידו חושש מאובדן מנדטים קריטי נוסף, כפי שראינו בבחירות האחרונות. אחרי שעמל קשות לחבר את עוצמה יהודית לבית היהודי הוא ראה איך בנט ושקד, פייגלין, אורלי לוי, גל הירש ואורן חזן אחראים לזריקת לפחות שישה מנדטים ששייכים למחנה הלאומי היישר לפח. עם כחלון החיבור הוא הטבעי ביותר, הרי הוא גדל וצמח בליכוד, כמו מספר שתיים ברשימתו, אלי כהן המוכשר והאהוב.

נתניהו היה אדיב בריצ'רץ' שהציע לחברי "כולנו".יש בליכוד מי שטוען שהוא היה אדיב מדיי, על גבם וחשבונם של חברי הכנסת שנבחרו כדין בפריימריז קשים.

כשפירסמתי שלשום את החלוקה המסתמנת הדבר עורר סערה גדולה במפלגת השלטון. אם בסופו של דבר ליברמן יוביל אותנו לבחירות חדשות נשמע לא מעט ביקורת מבית על המהלך הזה של נתניהו. הוא מצידו הבטיח שהחיבור עם כחלון יביא לליכוד 40 מנדטים. אף אחד לא באמת מאמין שהמהלך הזה בסופו של דבר יביא את הליכוד למספר עצום כזה של מנדטים. האם בספטמבר נדע?

כך או אחרת נותרה עכשיו חידת איילת שקד. לא מעט גורמים בבית היהודי ישמחו לראות אותה חוזרת להוביל את המפלגה, במקומו של הרב רפי פרץ שנדמה שהולך לאיבוד בנבכי הפוליטיקה. יש אפילו דיבור על כנס פעילים גדול שייערך בעוד שבועיים בהשתתפות שקד. היא מצידה מעדיפה להתברג במפלגת השלטון ולא לחזור למפלגה סקטוריאלית. שאיפותיה הרי מגיעות עד בלפור. אם נתניהו ישריין אותה הוא יעורר גל נוסף של זעם בצמרת הליכוד הצפופה גם כך. אבל שקד היא כוח אלקטורלי, וההפרדה שיעשה נתניהו בינה לבין בנט אולי תמנע מבנט להתמודד שוב עם "הימין החדש", דבר שעלול לנגוס גם הפעם בכוחו של הימין. את זה נתניהו נחוש למנוע, גם במחיר שיריון לחברת כנסת שאיננה פופולארית במיוחד בקרב בני משפחתו.



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20