ישיבת ממשלה. ארכיון. צילום: פלאש 90
ישיבת ממשלה. ארכיון. צילום: פלאש 90

היום (א') תובא לאישור הממשלה ההחלטה לשינוי דרכי המינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה שיבחרו ע"י השרים בסיוע . מינוי התפקידים ייערך באופן דומה למינוי . עוד עסקה ההצעה בהוספת משנה למנכ"לים של המשרדים הממשלתיים כמינוי משרת אמון.

ההצעה שהוגשה ע"י (הבית היהודי) ושר התיירות יריב לוין (הליכוד), מבקשת לתקן את החלטת הממשלה משנת 2002 בנושא פטור ממכרזים מתוקף סעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים). צוות השרים שבחן את ההצעה עמד על הקושי במינוי משרות בכירים של עובדים העובדים בצמידות עם השר, בעוד השר הממונה משמש למעשה כחותמת גומי ואין לו כמעט כל השפעה ישירה על הליך הבחירה.

ההחלטה לא תחול על נושאי המשרות הבאות: הממונה על ההגבלים העסקיים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המסים, ראש אגף הממונה על הבטחון, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה, האפוטרופוס הכללי ומנהל הרשות להגנה על עדים.

שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. צילום: פלאש 90
שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. צילום: פלאש 90

על פי ההצעה, את וועדת האיתור ירכיבו שלושה: מנכ"ל המשרד הממשלתי הרלוונטי או נציג בכיר של המשרד, נציב שירות המדינה או נציגו וכן נציג נוסף שימונה ע"י המנכ"ל והנציב יחדיו. אדם לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה לא יוכל להיות חלק מהרכב וועדת האיתור. קודם לכן מנה ההרכב חמישה אנשים, דבר שהקשה על קביעת מועד לקיום וועדות האיתור.

עוד הוצע כי במקרה בו תציע הוועדה שניים או שלושה מועמדים המתאימים לתפקיד כשביניהם פערים מינימליים או לכל אחד מהם יתרון ייחודי בתחומו – הוועדה תציע את המועמדים להחלטת השר ללא דירוג של המועמדים. אם יוצעו לשר שניים-שלושה מועמדים שלא מקיימים את התנאי הקודם, יוצעו אלה לשר עם דירוג והתייחסות להבדלים ביניהם. השר יבחן את המועמדים וימנה, או יביא לאישור הממשלה, לפי העניין, מועמד אחד בלבד. ככל שהמועמד שנבחר למינוי על ידי השר אינו המועמד שדורג במקום הראשון על ידי ועדת האיתור, השר ינמק את בחירתו.

לקראת כינוס ישיבת הממשלה פנו ארגוני החברה האזרחית לשרי הממשלה וקראו להם לאשר את ההצעה שלדבריהם תאפשר לנבחרי הציבור בממשלה להשיב לעצמם את הסמכות והיכולת לקבוע ולממש את המדיניות הנבחרת. מנהלי הארגונים: פורום קהלת, הקרן לחברה האזרחית, התנועה למשילות ודמוקרטיה והמכון לאסטרטגיה ציונית, כתבו לשרים כי "הסמכות הבסיסית של נבחרי הציבור במשטר חופשי, עוד לפני סמכות החקיקה, היא סמכות המינוי. כפי שהדמוקרטיה המודרנית החלה כאשר הפרלמנט הבריטי נטל מהכתר את הסמכות לקבוע מי יכהנו כשריו של הוד מלכותו. בזכות זו טמונה אחריות ציבורית עצומה, למנות עובדי ציבור תוך שמירה על רמה מקצועית נאותה באמצעות תנאי סף ראויים. בחירות אלו הינם חלק מתפקידכם ודרכם הציבור יכריע האם אתם משרתים את דרכו".

אברהם אסבן, מנכ"ל הקרן לחברה האזרחית: "תהליכי תכנון המדיניות במשרדי ממשלה השתפרו בעשור האחרון, עם זאת יכולת מימוש המדיניות והביצוע בפועל עדיין מקרטעת במקרים רבים. אנו מברכים על המהלך המדובר וסבורים כי הוא ישפר את האיזון החשוב בין דרג נבחר ומקצועי. האזרחים המצביעים בקלפי מעוניינים לראות את המדיניות הממשלתית מבוצעת בשטח, כאן נמדדים השרים שלנו ויש לאפשר להם מרחב עבודה סביר".

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.