תקציב המדינה בשנת 2019 יעמוד על 397.3 מיליארד ש"ח, תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד ש"ח תקציב הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד ש"ח, תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד ₪, קצבאות הנכות יעמדו על כ-2 מיליארד ש"ח ותקציב משרד הביטחון יעמוד על כ-63 מיליארד ש"ח. בשנת 2019 יעמוד הגירעון על %2.9 מהתוצר, ובשנת 2020 על %2.5 מהתוצר.

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: תכנית הסיעוד הלאומית; הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה; מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור; הוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים; קיצור שבוע העבודה; הרפורמה לקיצור החופשות; צמצום השימוש במזומן; הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה; צמצום מספר משרדי הממשלה ועוד.

רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון. צילום: פלאש90
רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון. צילום: פלאש90

 

בין השנים 2014 – 2019 נרשם גידול בתקציב החינוך עומד על 38% (16.6 מיליארד ש"ח), בתקציב הבריאות חל גידול של 60% (14.1 מיליארד ש"ח), בביטוח הלאומי נצפה גידול של 37% (12.95 מיליארד ש"ח), בתקציב לניצולי השואה עלייה של 41% (1.4 מיליארד ש"ח) ובתקציב הביטחון גידול של 37% (15.4 מיליארד ש"ח).

ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על אישור הצעת התקציב ואמר: "הממשלה אישרה היום תקציב מצוין וחוק הסדרים מצוין שמבטא את המדיניות העקבית והאחראית שלנו: תקציב שמצד אחד שומר על צמיחה וחוסן כלכלי, ומצד שני דואג לצרכים החברתיים של כל אזרחי ישראל. הממשלה שלנו תמשיך לעבוד יחד לטובת מדינת ישראל עוד הרבה זמן – עד סוף הקדנציה".

"אולי נמנה שופט לשר תקשורת", יריב לוין. פלאש 90
שר התיירות, יריב לוין. פלאש 90

 

שר האוצר, משה כחלון: "תקציב 2019 הוא תקציב חברתי שממוקד בהצמחת המשק הישראלי וחיזוק הכלכלה. הצמיחה היא שמאפשרת לנו להביא את הבשורות החברתיות בתקציב. שר אוצר הוא לא גזבר, התפקיד שלו הוא להצמיח את המשק ולנתב את פירות הצמיחה למקומות הנכונים ולאוכלוסיות שנשכחו במשך יותר מדי שנים. התקציב הזה ממשיך את המהפכה החברתית וקובע סדר חלוקתי חדש".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "זהו תקציב אחראי ומאוזן בעל מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים ויחד עם זאת הנו אחד מהתקציבים החברתיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. התקציב כולל צעדים ורפורמות שמטרתם להפחית את הרגולציה, להגביר את התחרות ולהגדיל את הצמיחה, ומן הצד השני להקטין את יוקר המחיה ולהביא לצמצום הפערים החברתיים".

לא כולם מרוצים. ח"כ איציק שמולי. צילום: פלאש90
לא כולם מרוצים. ח"כ איציק שמולי. צילום: פלאש90

 

שר העבודה והרווחה, חיים כץ: "נעשה את המירב והמיטב לניצול תקציבים יעיל תוך הגברת הפיקוח על קניית השירותים של המשרד במיקור החוץ ונייעל את איכות השירות לאוכלוסיות שהמשרד אמון על רווחתם".

שר התיירות, יריב לוין: "שנת 2017 הייתה שנה שוברת שיאים בתיירות לישראל עם יותר מ-3.6 מיליון תיירים שנכנסו לישראל. המהפכה בתיירות תרמה ב-2017 תרומה עצומה למשק. לראשונה ההכנסות מתיירות נכנסת חצו את רף 20 מיליארד השקלים תוך שנוצרו כ-25 אלף מקומות עבודה חדשים. על כל שקל שהאוצר משקיע במשרד התיירות הוא מקבל בחזרה כמעט 20".

שר המדע, אופיר אקוניס: "שיא של כל הזמנים בתקציב משרד המדע משקף את הפעילות חסרת התקדים של המשרד לקידום והנגשת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות לכל אזרחי ישראל, ובעיקר בפריפריה".

כיתת בית ספר בבית הספר פולה בן גוריון בירושלים, ב-2015. צילום: פלאש 90
יקוצרו החופשות בבתי הספר. צילום: פלאש 90

 

מנגד, ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני לא היה מרוצה ותהה "לאן נעלמה ההעלאה הדרמטית שהובטחה לכלל קצבאות הקשישים או מהלכים חשובים כמו הרחבת פרויקט ההזנה ויום לימודים ארוך שיוכלו סופסוף להפחית את המספר הדמיוני של 800 אלף ילדים עניים?".

גם חברו לסיעה, ח"כ נחמן שי, יו"ר שדולת האזרחים הוותיקים, אמר בתגובה לאישור התקציב: כי "תקציב המדינה החדש משאיר מאחור מיליון אזרחים ותיקים. רפורמת הסיעוד מתחמקת מפתרון ממלכתי ארוך טווח. השינויים בתקצוב לקשישים הסיעודיים הם מעשה אנטי חברתי ממדרגה ראשונה, ניצולי השואה נזרקו הצידה, כרגיל, הקפאת הקצבאות למדד הן קיפוח עמוק ומהותי בהשוואה לעליית השכר במשק. בישראל 2018, רע להיות אזרח ותיק".

רפורמה להוזלת הניתוחים הפרטיים. צילום: פלאש90
רפורמה להוזלת הניתוחים הפרטיים. צילום: פלאש90

 

הצעות החוק שאושרו כחלק מהתכנית הכלכלית מתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים:
1. יוקר המחיה – תכנית לקיצור החופשות בבתי הספר, סבסוד צהרונים, קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי, מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור, הסרת חסמים בייבוא אישי לרבות מוצרי תקשורת, הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה, הקמת מוסד ליישוב סכסוכים בין חברות הביטוח למבוטחים, הקמת סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות.

2. צמצום פערים – תכנית סיעוד לאומית, רפורמה להוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים, עידוד תעסוקה בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי, הגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים באמצעות הרחבת מענק העבודה.

דו"ח חריף על מצב הקשישים הסיעודיים. צילום: פלאש 90
התקציב יכלול תכנית סיעוד לאומית. צילום: פלאש 90

 

3. הגברת התחרות והצמיחה במשק – חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל, האצת פריסת רשת חלוקת הגז הטבעי ועידוד תחרות במשק הדלק והתקנת מתקנים סולריים, הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות במטרופולין ירושלים ובמטרופולין בבאר שבע, צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים, מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול שוק של ההימורים החוקיים, טיוב הליך רישוי עסקים, מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה.

4. ייעול המגזר הציבורי – הקלות בהעסקת עובדים זרים בהיי טק, שיפור טוהר המידות בשלטון המקומי, שיפור בהליכי בחינות ומכרזים לכוח אדם בשירות המדינה, צמצום מספר משרדי הממשלה, העברת פארק אריאל שרון לאחת הרשויות הגובלות בפארק.

הפתרונות בדרך. צילום: פלאש 90
תצומצם הביורוקרטיה בתחום הדיור. צילום: פלאש 90

 

5. הגדלת היצע הדיור – עירוב שימושים, ייעול הליכי הוצאת היתרי בנייה לתשתיות לאומיות.

6. צמצום ההון השחור – צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים, קידום מסילת רכבת נוספת באיילון, ניהול ביקושים במערכת המשפט.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20