רבים סבורים כי על מדינת ישראל להיפרד מיהודה ושומרון. לטענתם, בנייה ישראלית ביהודה ושומרון מנוגדת לחוק הבינלאומי והנוכחות היהודית בהם משמשת ככיבוש ודיכוי של הפלסטינים, במקום שאין למדינת ישראל שייכות אליו. אולם, האם אחרי יותר מ-50 שנה של נוכחות ישראלית לא הגיע הזמן לבחון את הטענות הללו, במחשבה שנייה?

מ-1922 עד 1948 שלט בארץ ישראל המנדט הבריטי שהוענק על ידי "חבר הלאומים" ואף הוכר מאוחר יותר על ידי האו"ם. המנדט נתן לבריטניה שליטה זמנית בכל שטחי ארץ ישראל – כולל יהודה ושומרון – כאשר חלק ממטרותיו המוצהרות הן לסייע להקמת בית לאומי לעם היהודי בשטחי ארץ ישראל כולה וברוח הצהרת בלפור. בלשון המנדט: "בעל המנדט יהא אחראי להעמדת הארץ בתנאים מדיניים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים כאלה, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי". בסעיף 6 אף נקבע כי על השלטונות הבריטיים "להקל על עליית יהודים לארץ ישראל ולגרום ליישוב צפוף של יהודים בכל חלקיה, כולל אדמות מדינה ושטחי בור שאינם נדרשים למטרה אחרת".

 

גם סעיף 80 של אמנת האו"ם מ-1945 שעסק באישור מחדש להחלטות חבר הלאומים, כלל את "המנדט על פלשתינה" ושלל כרסום בזכות הלאומית היהודית, הכוללת התיישבות, בכל מה שממערב לירדן, כשיהודה ושומרון נכללים בפנים.

תכנית החלוקה נדחתה

גם תכנית החלוקה מ-1947, שלכאורה ייעדה את יו"ש לערבים – הייתה בגדר המלצה של עצרת האו"ם ולא בעלת תוקף מדיני מחייב כיוון שלא התקבלה על ידי מועצת הביטחון. לכן, היא נחותה מסעיף 80 של אמנת האו"ם ומ"המנדט על פלשתינה" שלהם תוקף מדיני מחייב. מעבר לכך, התכנית נדחתה מכל וכל על ידי הערבים, שהיו הצד השני בסכסוך ובכך איבדה את משמעותה לחלוטין.

הכיבוש הירדני לא הוכר בקרב האומות

אף על פי כן, עם סיום המנדט הבריטי, שמעל בתפקידו והיה עויין ליהודים, מיהרה הממלכה הירדנית לכבוש את שטחי יהודה ושומרון, שנועדו להיות חלק מן המדינה היהודית. כיבוש זה, לא קיבל הכרה בקרב אומות העולם, למעט בריטניה ופקיסטן בלבד. 19 שנה מאוחר יותר, במלחמת ששת הימים, כנגד ניסיון השמדה של מדינת ישראל על ידי סוריה, מצרים וירדן בתמיכה צבאית של שבע מדינות ערב נוספות – הוחזרו השטחים למדינת ישראל.

מחנה אוהלים של מתיישבי 'גוש אמונים' בסבסטיה. צילום: משה מילנר, לע"מ

 

נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בדימוס: ההתיישבות ביו"ש עומדת במבחן המשפט הבינלאומי

בהתאם לכל אלו, ובוודאי לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, קבעו משפטנים בכירים בעולם, כמו השופט סטיבן שוובל, הנשיא לשעבר של בית הדין הבינלאומי לצדק, כי הנוכחות הישראלית ביו"ש חוקית בהחלט וההתיישבות בה עומדת במבחן המשפט הבינלאומי.

אם כן, בפעם הבאה שתשמעו על "כיבוש", "בנייה בלתי חוקית" וביטויים דומים ביחס ליהודה ושומרון אשר להם ולמציאות המשפטית אין כל קשר –  הציעו לחשוב על כך, במחשבה שנייה.

בקעת נחל פארעה, שומרון. צילום: משה מילנר, לע"מ


יורם אטינגר

יורם אטינגר

מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, שגריר ישראל לשעבר לקונגרס האמריקני ומנהל לשכת העיתונות הממשלתית לשעבר