No Tag To Print

שער ב-13 שניות. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א
עדיין לא הבין את הבעיות של הקבוצה. מו אלאך. צילום: מכבי חיפה

המהפכה השלילית של מו אלאך | פרשנות

אחרי חודשיים וחצי בתפקיד, המנהל המקצועי של מכבי חיפה עדיין לא מכיר את הסחורה שלו ולא מוצא תשובות. על הכישלון של אלאך ועל הפתרון המיידי

עדיין לא הבין את הבעיות של הקבוצה. מו אלאך. צילום: מכבי חיפה
עדיין לא הבין את הבעיות של הקבוצה. מו אלאך. צילום: מכבי חיפה

 

כאשר החתים יעקב שחר את מו אלאך כמנהל המקצועי של מכבי חיפה, הוא היה בטוח שמהר מאוד יבוא השינוי. הבעלים של מועדון הפאר, עוד האמין שאלאך מסוגל להיות המלאך הגואל, זה שיעשה את הבלתי יאומן, יהפוך את מכבי חיפה לקבוצה ויחזיר את האמונה לאוהדים. העובדה שאלאך, כמו קרויף, הגיע מהולנד, נתנה לכולם סיבה להאמין שמכבי חיפה תחזור לימיה הגדולים. האמונה ביכולת של אלאך והתקווה הגדולה שהוא האיש המסוגל לעשות את המהפכה שעשה קרויף במכבי תל אביב, גרמה לשחר לשנות את דרכו ולהפקיד בידו את מלוא הסמכויות המקצועיות של מכבי חיפה. לראשונה שחר זז הצידה והעניק עצמאות מקסימלית לאדם שעתידו של מועדון מכבי חיפה הופקד בידיים שלו.

מעניין מאוד מה אמר לעצמו שחר בדרכו הביתה אחרי ההפסד למכבי תל אביב. באחת ההתבטאויות שלו לאחרונה, אמר שחר כי הדרישה היחידה של אשתו היא לראות אותו מחייך כאשר הוא חוזר הביתה מהמשחקים. אחרי המינוי של אלאך, שחר היה בטוח שהוא לא יפסיק לחייך. קשה להאשים את הבעלים של מכבי חיפה במצבה של הקבוצה בשבועות האחרונים. במשך שנים תקפו אותו שהוא מעורב בבחירת הסגל וטענו שהמאמנים במכבי חיפה נאלצו לקבל לא פעם שחקנים שהוחתמו בלי לשאול את דעתם. הבחירה באלאך הייתה הגיונית מאוד. איש מקצוע מוערך ומנוסה. גם ההחלטה להפקיד בידיו את כל הסמכויות הייתה הגיונית ומתבקשת. אם אתה בטוח שזה האיש שהבאת לבצע את המהפכה ולהחזיר את המועדון לימים הגדולים והמפוארים – כל המפתחות של הקבוצה חייבים להיות אצלו בכיס.

טעויות בצרורות. יעקב שחר. צילום: מכבי חיפה
טעויות בצרורות. יעקב שחר. צילום: מכבי חיפה

 

 

עכשיו השאלה הגדולה היא, האם אלאך הוא האיש שמסוגל לבצע את המהפכה. בינתיים מאז שהגיע, הוא מבצע סוג אחר של מהפכה. הוא שלח הביתה את גיא לוזון, מינה באופן זמני את עוזר המאמן רוב מאס למאמן, הוא שולח שחקנים בכירים ליציע, מחזיר שחקנים מהיציע להרכב, הוא עושה פחות או יותר מה שעשה לוזון. אחת הטענות המוצגות בתקשורת נגד אלאך לאחרונה היא העובדה שהוא לא הספיק עדיין להכיר את השחקנים, אינו בקיא ממש ביכולות שלהם. ואחת הבעיות הכי גדולות של מכבי חיפה היא שזה כבר לא משנה אם ורמוט ביציע או במגרש, אם דמארי בהרכב או על הספסל, אם קאיו משחק באגף, בחוד או באמצע, אם קלאוס ישחק או לא, גם לא אם רועי קהת יהיה בהרכב או ייכנס כמחליף.

רק אצל הכתבים המסקרים את מכבי חיפה והפרשנים שעדיין חיים בתקופה של פעם, השמות הללו עוד גורמים לרטט בגוף והתרגשות. השאלות הכבדות במהלך השבוע עם סימני השאלה האם מוחמד עוואד יעלה בהרכב, או הכותרות הגדולות על ההחלטה להשאיר את ורמוט ודמארי מחוץ לסגל, מחזירות אותי לימים האפורים של גיא לוזון. אותם סימני שאלה בנוגע להרכב, לסגל, אותן ביקורות על הכוכבים שהוצאו מהסגל, שוב התהיות והביקורות. אלא שהפעם הכתובת היא מו אלאך. אפשר וצריך לבקר את המנהל המקצועי. הוא מספיק זמן במועדון כדי שניתן יהיה להרגיש את ההשפעה שלו. חודשיים וחצי אלאך מכיר את השחקנים במכבי חיפה, זה מספיק זמן כדי שאיש מקצוע מוערך ומנוסה יביא סוג של שינוי.

לא רוצה את התפקיד. רוב מאס. צילום: מכבי חיפה
לא רוצה את התפקיד. רוב מאס. צילום: מכבי חיפה

 

לא צריך להיות מנהל מקצועי גדול כדי להבין שלא שולחים מאמן הביתה אם אין לך מחליף ולא ממנים עוזר מאמן שמתחנן לא להיות בתפקיד המאמן הזמני. לוזון כשל במכבי חיפה. למרות הכישלון הגדול והטעויות שעשה, מכבי חיפה התנהלה תחת מאמן ששלט בקבוצה שלו. אלאך היה חייב לפטר את לוזון ברגע שמצא מחליף ראוי. לא פקק זמני, לא אחד שמתראיין פעמיים בשבוע ומדגיש שאינו רוצה להיות המאמן. ואם בכל זאת לפטר את לוזון ואין מאמן ראוי ומתאים באירופה, (אם יש בכלל עוד מושג כזה מאמן מתאים למכבי חיפה), אלאך היה חייב למנות מאמן ישראלי עד לסיום העונה. יש מספיק מאמנים מנוסים ורעבים. כאלה שמכבי חיפה כבר לא גדולה עליהם. להיפך. רק מי שאינו מחובר לענף, האמין ששני הניצחונות של חיפה על הפועל תל אביב בגביע והפועל רעננה בליגה, היו הסימן שאלאך התחיל לעבוד. ראשית, חיפה ניצחה קבוצה מהלאומית וקבוצה שמתקרבת ללאומית. רק האוהדים ידעו להתעלם מהניצחונות הללו ולהבחין שהיכולת הייתה חלשה מאוד. כל אלה שהאמינו וחגגו את הניצחון על הפועל תל אביב בגביע כאילו היה זה גמר גביע, התעוררו למציאות העגומה כבר בדקה הראשונה למשחק נגד מכבי תל אביב. דקה אחת בדיוק הספיקה גם לאלאך, לשחר ולכל האנשים סביבם להבין ששום דבר לא השתנה. לא צריך להיות מומחה גדול כמו אלאך כדי לקחת את הדקה הראשונה במשחק, את קומדיית הטעויות של השחקנים ובראשם הבלם דוס סנטוס, עם כיבוש השער של קיארטנסון כדי להבין שמדובר באותם שחקנים מהמחזמר עלובי החיים.

זה כבר לא משנה מי שיחק, ומי לא,  זה גם לא משנה מה היה המערך, השיטה, הסגנון, האימונים לקראת המשחק, גם לא ההוראות הטקטיות באסיפה לפני המשחק. אם היו. הבעיה הכי גדולה של אלאך שהוא בעצמו לא יודע מה הבעיה של מכבי חיפה גם אחרי חודשיים וחצי והבעיה הכי גדולה של שחר כעת היא שהוא לא בטוח שאלאך מסוגל לבצע את המהפכה המיוחלת. חלום הפלייאוף העליון הסתיים למעשה, הכבוד נרמס, הכסף הגדול הלך, עכשיו נשאר הפחד הגדול. מאבקי התחתית בפלייאוף התחתון. רק לחשוב שמכבי חיפה תשחק בקרבות תחתית נגד הפועל עכו, הפועל אשקלון, אשדוד ורעננה נגד הירידה, זה סוג של מהפכה. שלילית אומנם, אבל מהפיכה הרבה יותר גדולה ומפחידה.

פוטר לפני שהובא מחליף. גיא לוזון. צילום: מכבי חיפה
פוטר לפני שהובא מחליף. גיא לוזון. צילום: מכבי חיפה

 

יכול להיות שזה הרגע בו שחר צריך להיכנס לפעולה ולהביא מאמן ישראלי. עם כל הכבוד לאלאך, במציאות הקשה והעדינה בה הקבוצה נמצאת, מאמן זר אינו עומד על הפרק ואלאך עצמו אינו יודע מי מהישראלים מתאים וראוי להציל את המועדון מירידה ללאומית. האמת, לא בטוח שגם שחר יודע. 7 השנים האחרונות לימדו אותנו שכל המאמנים ששחר מינה היו כישלון. אלה שפתחו את העונה ואלה שהגיעו להציל את העונה.

לאורך השנים הדביקו למכבי חיפה את התואר של מועדון שמתנהל בסטנדרטים אירופאים. אכן נכון. עם השנים הדביקו לבני סכנין את הסטיגמה שהמועדון מתנהל כמו בשכונה. גם זה נכון. המציאות העגומה גרמה למכבי חיפה, כמו בני סכנין, להחזיק עוזרי מאמן זרים כמו בני ערובה על הקווים כאשר שניהם מתפללים לברוח לחדר ההלבשה. זה ממחיש בדיוק לאיזו שכונה הגיעה מכבי חיפה.

שער ב-13 שניות. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א
קיארטנסון כובש מול מכבי חיפה תוך 13 שניות. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א

 

מיד שהסתיים המשחק אתמול, החלטתי להקדיש את הטור הזה לשחקנים של מכבי חיפה. אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לבקר אותם בצורה קשה בדיוק כמו שהם פוגעים בתדמית המועדון ואלפי האוהדים שעוד מאמינים בהם. אבל כבר אחרי השורה הראשונה הבנתי שאסור לי ליפול למלכודת אליה נפלו כל העיתונאים, הפרשנים וכל השאר. אין למכבי חיפה שחקנים כדי שניתן יהיה למתוח עליהם ביקורת. אי אפשר לומר שהם מזלזלים, שאינם מתאמצים, שהם לא רצים במגרש ולא רוצים להצליח. כולם רוצים לנצח, כולם. הבעיה היא שהם לא שחקנים. אין להם את היכולת המתאימה, אין להם את האישיות הראויה, אין להם את ההבנה לקלוט לאן הם הגיעו ומה עליהם לעשות. לכולם יש רצון טוב להצליח. אפילו תשוקה להצלחה. לגרשון, לאלברמן, לדמארי, ורמוט, קאיו, קהת, קלאוס ועוד רבים אחרים. היכולת שלהם פחות מבינונית, חשבון הבנק שלהם הוא של כוכבים מהליגות הבכירות באירופה. הם לא אשמים שמישהו הביא אותם על תקן סופרסטארים ונתן להם חוזים בהתאם. הם גם לא אשמים שהם לא קשורים לענף.

בסיום העונה שחר יזמין אוטובוס כדי לקחת את כולם הביתה. הוא או אלאך, אם יישאר, יזמין אוטובוס נוסף בסיום העונה להביא את סוללת הכוכבים החדשה מהמרכז ומשדה התעופה לחיפה. עד אז, שחר ואלאך צריכים מיד מאמן ישראלי כדי להציל את המועדון מירידה. החשש מירידה נשמע כמו בדיחה מצחיקה אבל זה לא. זה סיפור אמיתי.

It is not Android