במלחמת העצמאות התקיים בנו הפסוק: "ואספתי את כל הגויים על ירושלים למלחמה… ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר" (זכריה י"ד, ב'). במלחמה ההיא, שחררה ישראל את מערב העיר ירושלים, אולם שכונותיה המזרחיות, הצפוניות והדרומיות – כולל עיר דוד והעיר העתיקה – נפלו בידי הירדנים, מלבד הר הצופים, חלק מרכס הר הזיתים בו שכנה האוניברסיטה העברית שהיה מובלעת ישראלית מפורזת. בשליטתה על הקדושה שבערים, דאגה ירדן להחריב כמעט כל בית כנסת בעיר העתיקה, וכל מצבה בבית העלמין היהודי העתיק בעולם בהר הזיתים במשך 19 שנים.

שטח ההפקר בין ישראל וירדן סמוך לעיר העתיקה בירושלים טרם המלחמה (1964). צילום איתן טל
שטח ההפקר בין ישראל וירדן סמוך לעיר העתיקה בירושלים טרם המלחמה (1964). צילום איתן טל

 

 

עם פרוץ מלחמת ששת הימים, אחרי הקרבות של אתמול בהם שוחרר השומרון, תכננה ישראל לכבוש את מזרח ירושלים לבדה, ללא העיר העתיקה, כדי לא להסתבך עם העולם. הירדנים "הנטרליים" השתלטו על מטה האו"ם והפגיזו ממנו את העיר המערבית. כמו כן, החל מצור על הר הצופים. לכן, בלית ברירה, הוחלט בישיבת הממשלה, בצהרי היום הראשון, לעצור את ההתקפה מעל בירת ישראל.

תמונה מגבעת התחמושת לכיוון ירושלים המערבית, זמן קצר לאחר המלחמה
תמונה מגבעת התחמושת לכיוון ירושלים המערבית, זמן קצר לאחר המלחמה

תחילה, פעלה חטיבת ירושלים והשתלטה על ארמון הנציב, כבשה לאט-לאט עוד-ועוד כפרים בדרום העיר ונעה צפונה לכיוון העיר העתיקה. במקביל, הוטל על חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור, לכבוש את השטח בין העיר המערבית להר הצופים כדי להסיר את המצור. במהלך הלילה, חטיבה זו ניהלה את הקרב המפורסם של גבעת התחמושת – מוצב ירדני מבוצר היטב, שהיה ממוקם על הדרך להר הצופים, כך, אתמול בבוקר, ביום השני ללחימה, נפרצה הדרך להר הצופים. חטיבת 'הראל' שחררה את הגבעה הצרפתית וגבעת המבתר. הוסר סופית האיום מעל הר הצופים.

כך קרה שעד אתמול בערב השתלט צה"ל על כל ירושלים למעט העיר העתיקה, מתוך רצון שלא להסתבך עם האו"ם, שכן בקרבות ייפגעו גם הכנסיות. אולם בשעה 10:00 בבוקר התקבלה בכל זאת ההחלטה – כובשים את העיר העתיקה.

חטיבת הצנחנים פרצה את החומות דרך שער האריות ושחררה את הרובע המוסלמי. חטיבת ירושלים פרצה דרך שער האשפות ושחררה את הרובע היהודי. כך, לראשונה בתולדותיה, נכבשה ירושלים מצד מזרח. בשעה 11:00 נשמעה בכל רשתות הקשר הכרזתו של מוטה גור: "הר הבית בידינו, אומר שנית: הר הבית בידינו". בהר הבית, הגיש ראש העיר הירדני כתב כניעה למוטה גור והלוחמים הניפו על את דגל ישראל על ההר. אל הלוחמים הצטרפו המפקדים רבין, דיין ועוזי נרקיס, וכן הרב צבי יהודה והרב הנזיר. גם הרב הצבאי הראשי שלמה גורן הגיע עם ספר התורה שלו ותקע בשופר. הם בירכו יחדיו "שהחיינו" וירדו לכותל המערבי.

הרב גורן תוקע בשופר בכותל. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית
"שופר קורא בהר הבית". הרב גורן תוקע בשופר בכותל. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

 

 

 

עוד באותו שבוע הוחלט לפנות את שכונת המוגרבים, ועל חורבותיה, שבוע לאחר מכן, באו בחג השבועות רבבות יהודים להתפלל בכותל המערבי למרגלות הר הבית. במסדר הניצחון, הכריז שר הביטחון משה דיין: "שבנו אל ירושלים, עיר הנצח של העם היהודי, ואל הקדושים שבמקומותינו, מהם לא נזוז עוד לעולם". מספר שבועות לאחר מכן הוחלט לאחד את ירושלים.

"חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר.
שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע, אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו.
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור, הלוא לכל שיריך אני כינור"

הפעם האחרונה בה הונף דגל ישראל בהר הבית, ע"י הצנחנים במסדר הניצחון לאחר המלחמה
הפעם האחרונה בה הונף דגל ישראל בהר הבית, ע"י הצנחנים לאחר המלחמה



20 News

20 News