-דיני שבת וצום תשעה באב שנדחה ליום ראשון-
הבסיס מספר הלכות חגים של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

שבת:
– מתפללים תפילות שבת כרגיל.
– אין משנים מניגוני התפילה או קריאת התורה והפטרה.
– אין נמנעים משירי שבת הנהוגים כל שבת.

לימוד תורה בשבת:
– אנחנו נוהגים ללמוד תורה ביום שבת עד השקיעה.

תפילת מנחה בשבת:
– טוב להקדים תפילת מנחה של שבת, כדי שיאכלו סעודה שלישית במתינות.
– תפילת מנחה כבכל שבת ואין אומרים "צדקתך".

סעודה שלישית:
– מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין.
– לא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב.
– אפילו בסעודה שלישית שלאחר זמן מנחה מותר בכל.
– יכול לשבת לאכול עם בני ביתו ויכול לברך בזימון.
– צריך להפסיק מבעוד יום קודם השקיעה, לפני בין השמשות. ( כ- 19:30)

בין השמשות וכניסת הצום:
– אחרי השקיעה אסור לאכול, לשתות, לרחוץ או ללמוד תורה וכל דבר שהוא ב"שב ואל תעשה".
– דברים שהם ב"קום ועשה" – אסורים. ולכן לא יחליף בגדי שבת ולא ינעל נעלי גומי עד אחרי צאת הכוכבים.
– מאחר ואסור להכין משבת לחול, יש נוהגים להביא לבית הכנסת מערב שבת את ספר קינות ונעלי גומי של תשעה באב.
– המנהג הטוב, להכריז עוד מערב שבת, שזמן תפילת ערבית במוצאי שבת יהיה כעשר דקות אחרי זמן צאת הכוכבים הרשום בלוח.
– ולכן במוצאי שבת ימתינו המתפללים בביתם עד שלושים או ארבעים דקות אחרי השקיעה ויאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", יחלצו נעלי עור וינעלו נעלי גומי, יחליפו "בגדי שבת" וילבשו את הבגדים שלבשו ביום שישי, וילכו לבית הכנסת.
– ניתן לקחת ספר קינות לפני צאת השבת, אם לומדים בו בשבת.

מוצאי שבת:
– מברכים "בורא מאורי האש", אחרי קדיש תתקבל לאחר ערבית ולפני קינות ו'איכה'.
– אם שכח לברך ברכת "ברכת מאורי האש" מיד במוצאי שבת, יברך ברכה זו על הנר עד עמוד השחר.

הנצרך לאכול:
– מי שצריך לאכול בתשעה באב,
ביום ראשון, לא יבדיל מיד במוצאי שבת אלא בעת שירצה לאכול.
– חובה להבדיל על הכוס,
– עדיף מיץ ענבים, ישתה ממנו מעט מלבד ויתן לקטן לשתות רוב רביעית.
– יכול להוציא אחרים ידי חובת הבדלה אף שאינם אוכלים.

אכל בטעות בתענית ציבור:
– האוכל בטעות בתענית ציבור צריך להמשיך ולצום עד סיום הצום.
– ישאל רב אם צריך לצום עוד יום אחר במקום הצום שאכל בו.
– אם אכל פחות מכזית ימשיך לומר עננו בתפילות.

טעה ובירך על מזון בצום:
– טעה ובירך על מאכל או משקה בתענית יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שהרי שם ה' לבטלה זה דאורייתא.

מהלך הצום:
– טעה ובירך על מאכל או משקה בתענית יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שהרי שם ה' לבטלה זה דאורייתא.
– דברי תורה משמחין את הלב, ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה
כי אם בדברים שמעציבים את לבו.
– ממליץ מאוד ללמוד מדרש רבה וספר ירמיהו ומלכים המדברים על החורבן ועל הגורמים אליו.
הדברים האלו מאוד רלוונטים לימינו, ומהלימוד הזה יבוא התיקון הגדול לחורבן.

מותר ללמוד דברים שמעציבים, כגון:

– בספר ירמיה בדברים הרעים שבו.
ופסוקי נחמה ידלג. וכן פורעניות על אומות העולם שכתובים שם ידלג.
– בספר איוב, ומדרש איכה.
– בפרק אלו מגלחין במסכת מועד קטן שמדברת על דיני אבל ומנודה.
– בפרק הניזקין במסכת גיטין בסיפורי החורבן.
– בירושלמי סוף מסכת תענית דמיירי מחורבן.
– ואף באלו שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין בהם איזה קושיא ותירוץ או דרוש, כי משמחים את הלב.

– כל מה שמותר האדם ללמוד בעצמו, מותר ללמוד גם עם הילדים.
– מי שרגיל לומר בכל יום "פרקי תהלים" "סדר מעמדות" או "חק לישראל", אמרם אחרי השקיעה במוצאי הצום וישלים ביום שאחריו.
– אסור ללמוד תורה גם בהרהור בתשעה באב.

תשעה באב בצהריים:
– מקלים לשבת על כיסאות, אך ממשיכים כל מנהגי האבלות.

מוצאי הצום:

-יום א' בלילה, לאחר התענית, אסורים בבשר ויין כמו בתשעה באב מפני אבלות היום.

– למחרת בבוקר מותרים בכל. ושאר חומרות מותרות במוצאי הצום.

מערכת

מערכת