המזרחן היהודי הנודע ברנרד לואיס, שנחשב לאחד מגדולי חוקרי המזרח התיכון, הלך לעולמו בשבת במרכז לדיור מוגן שבו התגורר בניו ג'רזי בגיל 101.

לואיס, מההיסטוריונים המשפיעים בדורנו, נודע בשל עבודתו האקדמית רבת השנים בחקר המזרח התיכון והאיסלאם, וכמי שטבע בין היתר את המונח "התנגשות הציוויליזציות", כדי לתאר את היחסים בין המערב לעולם המוסלמי. במרוצת חייו שימש יועץ לנשיאי ארה"ב ולמנהיגים ישראלים, לימד דורות של סטודנטים, ולימד אנשי מודיעין ודיפלומטים על ההיסטוריה של האיסלאם.

 

עם הזמן הפך לואיס לאחד הפרופסורים המוכרים ביותר בתחום. תחת פרי עטו נכתבו עשרות ספרים ומאות מאמרים על המזרח התיכון ועל ההיסטוריה של האסלאם. בשל מומחיותו – שכללה גם הבנה של מספר שפות – מקבלי החלטות אמריקנים לא פעם ביקשו לשמוע את דעתו בעניינים השונים בתחום החוץ. בין היתר הבית הלבן נועץ בו לאחר אירועי ה-11 בספטמבר ולקראת הפלישה לעיראק בשנת 2003.

קרבתו זו למעצבי מדיניות חוץ במערב, כמו גם היותו ניצי בענייני מדיניות חוץ ופרו ישראלי, גררה ביקורת כלפיו מצד חוגים שונים במזרח התיכון, אך לצד זאת, התחזיות שלו והניתוחים הזהירים שלו, הן לגבי העימות עם המערב והן לגבי התמורות בעולם הערבי, זיכו אותו ביוקרה רבה. בין העצות הזכורות שנתן עבור קובעי המדיניות לגבי המזרח התיכון: "או שתהיו קשוחים, או שתצאו".

בין ספריו הרבים שתורגמו לעברית, "משבר האיסלאם" ו"מה השתבש: ההתנגשות בין האיסלאם והמודרניות במזרח התיכון". בספריו ובמאמריו הציג לואיס את תפיסתו, לפיו האיסלאם הקיצוני צמח מהמורשת התרבותית וההיסטורית של האיסלאם, תחילה כגידול פרא, אך עם השנים קנה לו יותר ויותר מעמד מרכזי. לדבריו, המוסלמים מיוסרים מכישלונותיהם בעולם המודרני ועמוסי זיכרונות מעברם המפואר, ולכן רבים מהם פונים לשנאת המערב. בסופו של דבר, לדידו, יביא האיסלאם הקיצוני אסון על הדת המוסלמית כולה.

לדבריו של חוקר המזרח התיכון אין אנו יכולים לשפוט את העולם המוסלמי בסטנדרטים של העולם המערבי וזו טעות שאנו נוהגים לעשות. "אנחנו נמצאים במאה ה-21 לספירת הנוצרים ואילו הם נמצאים במאה ה-15 לספירת המוסלמים. הם מבוססים על מערכת אחרת של דת, היסטוריה, מסרים וחינוך. לכן חובה על החוקרים ללמוד לפחות שפה אחת של מדינה מוסלמית, דבר שחוקרי המזרח התיכון לצערי לא עושים, וללמוד את הדברים בהקשר של ההיסטוריה, הדת והתרבות של המקום. כך ניתן להבין את המזרח התיכון", אמר לואיס.

בשנים האחרונות הקדיש זמן ניכר למחקר האומה האיראנית. לדבריו "באסלאם כמו ביהדות ובנצרות, ישנו את תרחיש "יום הדין" בו יתרחש הקרב המכריע בין כוחות הטוב לכוחות הרשע.  בקרב קבוצה מסוימת בהנהגה האיראנית, המזוהה עם הנשיא לשעבר, אחמדינג'ד, ישנה אמונה כי "המאדי", הנביא –הגיע וכי אנו נמצאים במהלך הקרבות אותו 'יום דין'. חשוב להבין זאת בהקשר של תכנית הגרעין האיראנית",  הסביר לואיס "לברה"מ היה נשק גרעיני, אולם היא לא השתמשה בו כי הבינה כי 'דוקטרינת ההשמדה ההדדית' עובדת לרעתה – זה היה גורם מרתיע. אצל ההנהגה האיראנית לא מדובר בהרתעה אלא בתמריץ וזו העת לקרב הסופי", העריך לואיס.

השפעתו מחקריו החלוציים של לואיס חצתה את גבולות האקדמיה. סגן נשיא ארה"ב לשעבר, דיק צ'ייני, אמר כי "אי אפשר למצוא אוטוריטה גדולה ממנו בתחום המזרח התיכון", והוסיף כי את הידע שלו מעריכים הן מקבלי החלטות ודיפלומטים והן אקדמאים והתקשורת. באתר האינטרנט הבריטי "הגרדיאן" הוא כונה "ההיסטוריון המועדף על הבית הלבן". תלמידו, המזרחן מרטין קרמר, כתב כי הוא היה ה"מאסטר" של ההיסטוריונים של המזרח התיכון,  ותיאר אותו כ"היסטוריון המשפיע ביותר בנושאי האיסלאם והמזרח התיכון בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה".

לואיס נולד בלונדון ב-1916 להורים יהודים שהיגרו ממזרח אירופה. ב-1936 הוא החל ללמוד מזרח תיכון באוניברסיטת לונדון, ושלוש שנים לאחר מכן כתב את הדוקטורט. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, בין היתר במודיעין, ולאחר מכן, במשך כמה עשורים היה מרצה באוניברסיטת לונדון, עד שב-1974 עבר לארה"ב, והיה חוקר בכיר באוניברסיטת פרינסטון.

לואיס, גרוש, הותיר בת זוג, שני ילדים, שבעה נכדים ושלושה נינים.

 



לינור בר-אל

לינור בר-אל