בס”ד

דעה – פוגל יניב מנהל אדמיניסטרטיבי בית חולים וולפסון

כשכולנו נחשפים בטלוויזיה מידי יום לרופאים והאחיות המטפלים בחולי הקורונה, אסור לנו לשכוח מערכות שלמות של עובדים ‘שקופים’ בלתי נראים, אך רק בזכותם אנו רואים היום את המספרים המעודדים של בלימת ההתפשטות, ואת המראות המשמחים של מחלימים המשוחררים לביתם. הם פועלים ימים ולילות ועושים עבודה מרשימה .

הצוותים הרפואיים נלחמים על כל מטופל, בין שיש לו מחלות רקע ובין שלא. חולי קורונה וחולים “רגילים”…

אולם האתגר האמיתי בבתי החולים הוא במילה אחת: לוגיסטיקה. היכולת של צוותי הרפואה וצוותי מערך הסיעוד לפעול ולטפל בחולים מתקיים אודות פעילות של יחידות מנהל ומשק של בתי החולים.

האתגר הרפואי תמיד קיים ובכל חולה, אולם הסבת בית חולים לקליטת חולי קורונה ותיפעול יום יומי של אירועי הקורונה בצורה בטוחה ומקצועית, הוא אתגר אדיר.

האתגרים המרכזיים שעומדים בפני ההנהלות בית החולים הם בראש ובראשונה היה להקים  מחלקות ייעודיות לחולי קורונה.  תוך שבועיים הוסבו מחלקות אשפוז רגילות למחלקות אשפוז לחולי קורונה וכוללים בתוכם עמדות טיפול נמרץ רבות על כל הציוד הנלווה אליו, יכולות הנשמה , אמצעי תקשורת רבים , מצלמות, הקמת מבואות והפרדות מיוחדות וכל זה על מנת לצמצם למינימום ההכרחי את המגע של מטפל ומטופל ובכך נמנעים הידבקויות מיותרות.

עבודות בינוי שבזמנים רגילים מתבצעים בארבעה חודשים לפחות, התבצעו תוך מספר ימים תוך עבודה משולבת של צוותים הנדסיים, רפואיים וסיעודיים. כולם יחד, בשיתוף פעולה הנובע מתוך הבנה שאין כאן שחקני טניס בודדים אלא קבוצת כדורסל שבה כל שחקן יש תפקיד ואף אחד לא יהיה טוב ללא השני.

 

אתגר משמעותי נוסף הוא השגת ציוד מיגון לצוותי הרפואה ולאלו הבאים במגע עם החולים.

ציוד המיגון – הוא בעצם ה’שכפ”ץ הקרמי’ של הצוותים, ומגן עליהם מהיחשפות לנגיף בזמן הטיפול הרפואי.

כדי שהעובדים, הרופאים, האחיות וצוותי הניקיון והאחזקה ירגישו בטוחים בעבודתם ויטפלו בצורה איכותית בחולים, הציוד חייב להיות אמין ובכמויות גדולות. כל מערכי הרכש, המחסנים בבתי החולים וחברת ‘שראל’ נמצאים שם, ומחפשים ציוד מכל מקום אפשרי והכל כדי שלא יחסר דבר.

 

אחד הנושאים היותר מאתגרים הוא ייצור תהלכי עבודה בטוחים לשינוע של חולי קורונה ברחבי בית החולים. עבודה אותה מובילים האלונקאים. פעולה לא מורכבת במיוחד הופכת למבצע צבאי של ממש, כשלכל אחת כזו ישנו מפקד שמנהל את התנועות ומתזמן את התנועה, חסימות צירים, שמירה על סביבה סטרילית  ותזמון מעליות שאף אחד לא ייכנס אליהם בטרם עברה חיטוי והפשטה.

 

עובדי הניקיון הם ה’לוחמים החשאיים’ של המלחמה הזו .  הוקמו צוותי ‘קומנדו’ ניקיון הנמצאים בחזית ובעומק עם הרופאים והאחיות. הם מנקים, מחטאים ודואגים שלא יהיה מקום שהיה בו קורונה שלא נוקה וחוטא כנדרש. הם מוקפצים לעיתים קרובות  לבתי חולים שכנים לסייע בניקוי של התפרצות, כפי ש-669 מוקפצים לסיוע למי שנזקק, ותמיד אבל תמיד הם עושים זאת תמיד באהבה ובמסירות מתוך שליחות והבנה של המשימה .

עובדי המנהל והמשק ומקצעות הבריאות בוולפסון ובשאר בבתי החולים הם ה’לוחמים החשאיים’ במלחמה נגד הקורונה. לא תמיד תראו אותם בטלוויזיה בערב בחדשות , וכשהקודקודים משבחים ומברכים את הרופאים והאחיות הם לא תמיד זוכרים להזכיר את מי שנמצא ו’גורם לדברים לקרות’ מאחרי הקלעים.

אז כשאתם רואים את הרופאים והאחיות שעושים עבודת קודש תדעו שאיתם צמוד – צמוד יש גם כאלה שעושים את העבודה בצורה שקטה ובלעדיהם שום דבר לא באמת היה קורה.

 


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.